פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8088/15 זינה זיאדה נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · זירוז טיפול בבקשה להתאזרחותעתירה למתן צו על תנאי נגד רשות מנהלית על רקע שיהוי בהכרעה בבקשות להתאזרחות

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה עתירה למתן צו על תנאי שעניינה זירוז הטיפול בבקשת התאזרחות, לאחר שהמשיב הודיע על מועד הגשה ועל מתן החלטה עד פברואר 2017. נקבע כי העתירה הפכה לתיאורטית, וכי הכלל בעתירות תיאורטיות אינו מצדיק הכרעה בסוגיה עקרונית אלא בחריגים מצומצמים שאינם מתקיימים כאן. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותרים עתרו לצו על תנאי נגד המשיב לזירוז הטיפול בבקשת העותר 2 להתאזרחות, על רקע פרק זמן ארוך הצפוי עד להכרעה. המשיב הודיע כי העותר יוכל להגיש את הבקשה החל מ-3.4.2016 ומתחייב להחליט עד פברואר 2017. העותרים הסכימו כי הסעד המעשי ניתן, אך ביקשו להמשיך את העתירה לצורך בחינת חוקיות השיהוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לדון בעתירה למתן צו על תנאי כאשר הסעד המבוקש כבר ניתן ועניינה המעשי התייתר?
  2. 2.האם יש לקבל בקשה להכריע בשאלה עקרונית בדבר חוקיות השיהוי בבקשות להתאזרחות כאשר העתירה הפכה לתיאורטית?

הלכות

  1. 1

    עתירה שהפכה לתיאורטית לאחר שהסעד המבוקש ניתן אינה מצריכה הכרעה, גם אם מתעוררת בה סוגיה עקרונית, אלא בכפוף לחריגים מסוימים.

    ״הלכה היא, כי עתירות תיאורטיות אינן מצריכות הכרעה אפילו מתעוררת בהן סוגיה עקרונית, בכפוף לחריגים מסוימים״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    החריג לעתירות תיאורטיות חל על עתירות המעוררות שאלות כלליות אשר מעצם טבען הופכות לתיאורטיות טרם שניתן להכריע בהן, ולא על מקרה שבו הסעד הקונקרטי כבר ניתן.

    ״עתירות המעוררות שאלות כלליות אשר מעצם טבען הופכות לתיאורטיות טרם שניתן להכריע בהן״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • עתירה תיאורטית
  • צו על תנאי
  • זירוז טיפול
  • שיהוי
  • סוגיה עקרונית
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

8088/15

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט א' שהם

העותרים:

1.

זינה זיאדה

2. אחמד זיאדה

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד נג'יב זאיד

בשם המשיב:

עו"ד רן רוזנברג

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

1.זוהי עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב לבוא וליתן טעם "מדוע לא יזרז המשיב את הטיפול וההכרעה בבקשת העותר 2 להתאזרחות". העתירה הוגשה על רקע פרק הזמן ה"חורג מגבולות הסביר", הצפוי עד להכרעה בבקשת ההתאזרחות של העותר 2. בסיפא העתירה, ובצד הסעד הקונקרטי שהתבקש בנוגע לעותר 2, ביקשו העותרים מבית משפט זה "להידרש לשאלת חוקיות השיהוי של המשיב בהכרעה בבקשות להתאזרחות... לשבת על המדוכה, ולאחר שישקול את העניין, יוציא מלפניו פס"ד עקרוני" (כך במקור) .

2.מיד עם הגשת העתירה, הוריתי על קבלת תשובת המשיב. כפי שעולה מהתגובה המקדמית של המשיב, נערכו בין הצדדים מגעים בניסיון להגיע לפתרון מוסכם שייתר את הצורך בהכרעה בעתירה, אולם אלה לא צלחו.

3.מכל מקום, בתגובה המקדמית שהגיש המשיב נמסר, כי הוחלט שהעותר יוכל להגיש את בקשתו להתאזרחות החל מיום 3.4.2016 (ולא ביום 1.6.2016), וכי המשיב מתחייב, כי החלטתו בבקשת ההתאזרחות תינתן עד לחודש פברואר 2017. בנסיבות אלה, סבור המשיב, כי הסעד המבוקש בעתירה זכה למענה, וכי עניינה המעשי של העתירה התייתר, ללא צורך בהכרעה שיפוטית.

4.בהמשך לכך, הוריתי לעותרים להגיב, תוך שהערתי, כי בסד הזמנים שנוצר, ספק אם ניתן יהיה להושיט להם סעד טוב יותר מזה המוצע על ידי המשיב בתגובתו.

5.מתגובת העותרים עולה, כי הם מסכימים להערתי זו, אולם לדידם, אין למחוק את העתירה, וזאת משני נימוקים עיקריים: ראשית , העתירה לסעד הפרטני להענקת אזרחות לעותר 2 טרם מיצתה את עצמה כל עוד לא ניתנה החלטה בעניין הבקשה לאזרחות גופה; שנית , יש מקום להעביר את התנהלותו של המשיב בנוגע לבקשות התאזרחות תחת שבט הביקורת של בית משפט זה, ואין להשלים עם המצב שבו הגשת עתירות פותרת את הבעיה במקרה הקונקרטי אך לא את הבעיה העקרונית, ובכך הופך בית המשפט ל"עמדת קבלה" של המשיב.

6.דינה של העתירה להידחות על הסף. הסעד שהתבקש בעתירה היה זירוז

הטיפול וההכרעה בבקשתו של העותר 2 להתאזרחות (יובהר, העותרים לא ביקשו סעד של הענקת האזרחות). הסעד המבוקש קיבל מענה, ככל הנראה הטוב ביותר שניתן לקבל בנסיבות העניין (גם העותרים מסכימים לכך), גם אם לא אידיאלי, כפי שעולה מהתגובה המקדמית של המשיב. משכך, הפכה העתירה לתיאורטית.

7.הלכה היא, כי עתירות תיאורטיות אינן מצריכות הכרעה אפילו מתעוררת בהן סוגיה עקרונית, בכפוף לחריגים מסוימים, כגון עתירות המעוררות שאלות כלליות אשר מעצם טבען הופכות לתיאורטיות טרם שניתן להכריע בהן. אולם זה לא המקרה בענייננו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באייר

התשע"ו (10.5.2016).

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 7498/16מוטי מחמוד שומאן נ. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערביתפסק-דין

הלכות

  1. 1עתירה שהפכה לתיאורטית לאחר שהסעד המבוקש ניתן אינה מצריכה הכרעה, גם אם מתעוררת בה סוגיה עקרונית, אלא בכפוף לחריגים מסוימים.
  2. 2החריג לעתירות תיאורטיות חל על עתירות המעוררות שאלות כלליות אשר מעצם טבען הופכות לתיאורטיות טרם שניתן להכריע בהן, ולא על מקרה שבו הסעד הקונקרטי כבר ניתן.