בג"ץ 8143/21 אסתר צדיק נ. מנהל/ת הארנונה בעיריית רמת גן- עיריית רמת גן רש

השופט א' שטיין:

1.

לפנינו עתירה המופנית נגד החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית רמת גן מיום 10.1.2021 (להלן: החלטת הארנונה ); נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעמ"נ 60521-03-21 (השופטת ל' ביבי ), אשר במסגרתו נדחה ערעורה של העותרת על החלטת הארנונה (להלן: פסק הדין המינהלי ); ונגד החלטתו של בית משפט זה בבר"ם 6304/21 (השופט ע' פוגלמן ), אשר במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת נגד פסק הדין המינהלי (להלן: ההחלטה בבר"ם ) .

2.

להשלמת התמונה אציין, כי לאחר שניתן פסק הדין המינהלי, ולפני שהוגשה בקשת רשות הערעור, הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 5687/21), ובו ביקשה כי נתערב בפסק הדין המינהלי. ביום 22.8.2021 דחינו את העתירה על הסף שכן " לעותרת סעד חלופי מובהק בדמותה של הגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין קמא " (סעיף 5 לפסק הדין). עתירה זו לא זכתה לאזכור בעתירה דנן למרות שהעותרת מימשה בעקבותיה את הסעד החלופי במסגרת בקשת רשות הערעור אשר נזכרת לעיל.

3.

במסגרת העתירה דכאן, חוזרת העותרת על טענותיה נגד החלטת הארנונה, ומבקשת כי נורה על ביטולה (ובמשתמע כי נורה גם על ביטולם של פסק הדין המינהלי וההחלטה בבר"ם).

4.

דין העתירה להידחות על הסף. טענותיה של העותרת נדונו ונדחו בפסק הדין המינהלי. בית משפט זה נדרש לטענות העותרת במסגרת ההחלטה בבר"ם ונקבע שם כי הן אינן עומדות באמות המדינה שנקבעו למתן רשות ערעור בענייני ארנונה (ראו: פסקה 5 להחלטה בבר"ם). בכך מיצתה העותרת את הכלים שהעניק לה הדין לתקיפת החלטת הארנונה בפני ערכאות שיפוטיות . הלכה היא עמנו, כי "בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי משפט אחרים, ובוודאי שאינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו שלו עצמו" (בג"ץ 2685/21 פלוני נ' בית המשפט העליון פסקה 7

28.4.2021)) . די באמור כדי לדחות את העתירה על הסף.

5.

סוף דבר, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪.