פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
8165/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
העותר:
לאפי חג'אזי
נ ג ד
המשיב:
מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"א באלול התשס"ה
(15.09.05)
בשם העותר:
עו"ד אנדרה רוזנטל
בשם המשיב:
עו"ד גלעד שירמן
פסק-דין
1.שופט משפטאי של בית משפט צבאי וכן בית המשפט הצבאי לערעורים דחו את טענותיו של העותר כנגד צו מעצר מינהלי שהוציא עליו המשיב. העותר נעצר בחודש אפריל 2004. מאז הוארך מעצרו על פי צווי מעצר מינהליים. העותר הינו פעיל חמאס.
2.שמענו את טענותיו של בא כוחו של העותר, עו"ד רוזנטל, וכן את טענותיו של בא כוח המשיב, עו"ד שירמן, ועיינו על פי צד אחד בחומר חסוי. לא ראינו לקבל את טענתו של בא כוח העותר כי בכל הליך בפני השופט המשפטאי יתייצבו אנשי שב"כ. עניין זה נתון לשיקול דעתו של השופט. הוא שצריך להחליט האם די בחומר שבכתב המוצג לפניו או שמא יש לדרוש התייצבות של איש שב"כ בתיק ספציפי. ניתן להניח כי ככל שתקופת המעצר מתארכת תהא נטייה רבה יותר לזמן את אנשי השב"כ על מנת שיתנו תשובות בעל פה. עו"ד רוזנטל, הוסיף וטען כי כאשר מדובר במקורות אנושיים עליהם מתבסס החומר, הרי יש להורות שהם יתייצבו בפני שופט כך שהוא עצמו יוכל לבדוק, בין היתר, את מידת אמינותם. התשובה לכך היא פשוטה: קשה לקבל שהדבר ניתן לביצוע מבחינה מעשית ואף נראה שהליכה בדרך זו עלולה להביא לכך שהמקור לא ישמש עוד כמקור (ראו גם בג"צ 8255/05 מיום 15.9.2005). לאור ההסברים שקיבלנו, גם לא ראינו לנכון לקבל את הטענה כי יש לחשוף בפני השופט המשפטאי את ההסדרים שבין השב"כ לבין המקורות.
3.עיון בחומר החסוי מלמד כי החומר בעניינו של העותר אינו חומר ישן. החומר מצביע על סיכון ברמה המצדיקה את הארכת המעצר. לאור האמור דעתנו היא כי דין העתירה להידחות וכך אנו מחליטים.
ניתן היום, י"ב
באלול התשס"ה (16.9.2005).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ת ש ו פ ט ת