פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
8195/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותרים:
1. אלמגו''ר , ארגון נפגעי טרור
2. אריה בכרך
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל , אהוד אולמרט
2. ממשלת ישראל
3. צה''ל
4. נשיא המדינה
5. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה למתן צו על תנאי
העותרים:
בעצמם
פסק דין
השופטת מ' נאור:
1.
אמש בסביבות השעה
21:40 הונחה על שולחני כשופטת תורנית עתירת העותרים למתן צו על תנאי וצו ביניים בה
נדרשו המשיבים לנמק מדוע לא יימנעו מלשחרר היום (1.10.2007) קבוצה של כ- 87 אסירים
שהורשעו בעבירות שונות כמחווה של ראש ממשלת ישראל ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו
מאזן לכבוד חג הרמדאן.
2.
לאחר עיון בעתירה החלטתי עוד אתמול שלא להוציא צו ביניים.
3.
בפן העובדתי לוקה העתירה בחסר אך נוכח רגישות העניין לא על כך
אשתית הכרעתי בה.
4.
עיון בעתירה מעלה כי היא אינה שונה מעתירות דומות רבות שהוגשו
בעבר בעניין שחרור אסירים בנסיבות דומות. וכך נקבע רק לפני זמן קצר בעתירה אחרת
שהגיש העותר 1:
"לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת המשיבים. במקרה
זה, כמו במקרים קודמים ודומים, בהם החליטה הממשלה על שחרור אסירים טרם השלמת ריצוי
עונשם, המדובר בהחלטה מדינית הנתונה לסמכות הממשלה, אשר פועלת במסגרת האחריות
המוטלת עליה ומגבשת את עמדתה על פי מכלול השיקולים הבטחוניים והמדיניים הכרוכים
בכך. בית המשפט פסק וחזר ופסק, כי החלטה
שעניינה שחרורם של אסירים פלסטינים מכלאם, במסגרת הסכמה בינלאומית או במסגרת החלטה אחרת במישור המדיני, היא מעשה מדינה מובהק ובית המשפט לא ידרש לה. הדבר נתון לשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות, ושיקול דעת זה כולל בחובו, בין השאר, גם מתן חנינה מטעמים מדיניים (בג"ץ 9290/99 מטה מותקפי הטרור נ' ממשלת ישראל , פ"ד נד(1) 8; בג"ץ 9395/00 מטה מותקפי הטרור נ' ממשלת ישראל , תק-על 2000 (2) 2243)." (בג"ץ 6316/07 אלמגור – ארגון נפגעי טרור נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם, 19.7.2007); כן ראו: בג"ץ 5754/07 לוי נ' ראש הממשלה (טרם פורסם, 4.7.2007) והאסמכתאות שם)
5.
בבחינת למעלה מן הצורך אומר כי עיתוי הגשת העתירה בשעות הלילה שלפני השחרור הצפוי של האסירים די היה בו כדי לדחות את העתירה. העותרים עצמם מציינים כי העתירה הוגשה "ברגע האחרון". כאמור אין בעתירה פירוט של המועדים הרלבנטיים ואולם עולה ממנה כי העותרים ידעו על הכוונה לשחרר אסירים לכל המאוחר ביום 26.9.2007. עיתוי הגשת העתירה לא היה מאפשר אפילו קבלת תגובה לבקשה לצו ביניים, אילו סברתי שתגובה כזו נחוצה. עם כל ההבנה לכאבם של העותרים גם להם אין לאפשר הגשת עתירות "ברגע האחרון".
6.
העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, י"ט תשרי, תשס"ח (1.10.2007)
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת