בג"ץ 8213/14בתיה כהנא דרור נ. השר לשירותי דת

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.לאחר שהודיע מנכ"ל משרד הדתות בפנינו (ראו ההחלטות מ-7.1.16 ו-3.8.16) כי תמונה סמנכ"ל אשה לבתי הדין הרבניים, מתברר עתה – כך עולה מן ההודעה הנוכחית – כי לא נמצא תקן. אמנם הורחבה משרה מסוימת (הממונה על תנאי שירות דיינים והסמכת טוענים רבניים, שתפקידה כולל גם תפקיד של ממונה על שויון מגדרי – אתגר מאין כמוהו במערכת זו, כטיפוס במעלה הר תלול – ויועצת למנהל בתי הדין לקידום נשים), וכן הוצא מכרז פנימי של מנהל/ת אגף א' הון אנושי (למה בדיוק הכוונה?) בהנהלת בתי הדין ויש רצון לפעול לקליטת אשה בתפקיד. על אלה יש לברך אך לא לכך נתכוונו החלטותינו. ההודעה מזכירה את סעיף 15א(ב)(2) לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ג-1953, לענין ייצוג הולם, אך מציינת כי לא נעשה מעולם שימוש באפשרות זו לייעוד משרה לנשים, וכן כי אין ניתן עתה ליצור תקן חדש של סמנכ"ל בהנהלת בתי הדין הרבניים, כיון שמדובר ביחידת סמך של המשרד לשירותי דת ובה סמנכ"ל אחד ואין גם צורך מקצועי בתקן נוסף.

ב.כמובן – והדבר ברור וידוע לטעמנו להנהלת המשרד לשירותי דת ולהנהלת בתי הדין – אין ההודעה מניחה את הדעת כל עיקר. ראשית, במובן המסגרתי, הודעת מנכ"ל המשרד לשירותי דת בפנינו בדבר מינוי אשה סמנכ"ל צריך שתהא בחינת "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" ( במדבר ל', ג'). אין אלה פטומי מילין בעלמא. במובן המהותי, כדי לקיים את המובטח, בידי המשיבים אם לשדרג את המשרה של הממונה רבת התפקידים לכלל סמנכ"ל, ואם לפנות לתקן לפי סעיף 15א(ב)(2) לחוק שירות המדינה (מינויים). העובדה שלא נעשה בסעיף עד כה שימוש בנושא ייצוג נשים אינה במקרה דנא מעלה או מורידה, שכן מי כמערכת בתי הדין הרבניים, שאי השויון מובנה בה עמוקות על-ידי העובדה – שאליה אין אנו נדרשים כרגע – שאין נשים בדיינות ושאין חולק כי 50% מן הנזקקים ונזקקות לשירותי בתי הדין הן נשים, מתאימה לשימוש בסעיף זה בהקשר המגדרי. זאת בהיעדר, לפי שעה, הסדרה לאפשרות למינוי מנהלת אשה לבתי הדין, פשיטא שפני אשה ברמה בכירה בהנהלת בתי הדין הם חיוניים לאמון הפונות לבתי הדין ולחיזוקו. כאן אין עסקינן באידיאולוגיה מגדרית פלונית או אלמונית, ואפילו לא בשויון במתכונתו הבסיסית, שדעת לנבון נקל כי אינו מתקיים במערכת זו במובנים שונים, חלקם כמובן הלכתיים ולא בשליטת המשיבים. השאלה היא יושר והגינות בסיסיים, בנושא חברתי ובגילויו המשפטיים. אכן, "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה", כלשון סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, אך אין בכך כל סתירה לתחושה כי יש מקום לקול הנשי בחצרי בתי הדין באופן שיהא לו מעמד בכיר. ישאלו השואל והשואלת, מה תועיל סמנכ"ל דווקא לכך? והתשובה היא כי אכן מהפכה אין כאן, יתר הגינות ונוכחות יש כאן. הסמנכ"ל תשב קבע בישיבות ההנהלה, תהיה שותפה להחלטות ברמה הבכירה, יהא לה שיג ושיח עם הדיינים; כשלעצמי אף הייתי שמח אילו הייתה זו משפטנית או טוענת רבנית, אף אם אין בכך הכרח, וזאת בשל המאטריה הספציפית בה עסקינן. כל אלה אינם בחינת מילתא זוטרתא. כמובן, אם רוצים לחסוך בהוצאות, והבו גודל לחיסכון, תשודרג משרה קיימת בהוצאה קטנה. על כן ייכבדו המשיבים ויודיעו עד סוף חודש זה אם נכונים הם לפעול באחת הדרכים המנויות מעלה. בעקבות הודעתם נחליט באשר להמשך הטיפול.