בג"ץ 8278/06אדם טבע ודין נ. המועצה הארצית לתכנון ובניה

1.

לפני בקשה מטעם העותרת לפסיקת הוצאות. עניינה של העתירה (מיום 12.10.06) בבקשת העותרת כי ימונו נציגי הציבור שהיו חסרים – אותה העת – בהרכבה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה: נציג הדור הצעיר ונציג בעל הכשרה מקצועית סוציולוגית (להלן: הנציגים). ביום 17.12.07 הושלם מינויים של הנציגים, ולבקשת העותרת, החלטתי ביום 28.2.08 להורות על מחיקת העתירה. מכאן הבקשה לעניין ההוצאות.

2.

העותרת טוענת כי עתירתה היא ש"הניעה" וזירזה את הליך מינוי הנציגים. לטענתה, משמיצתה את כל האפשרויות בטרם הגישה את עתירתה, עמדה היא גם בתנאי מיצוי ההליכים. עוד טוענת העותרת, כי בשקילת השתת הוצאותיה על המשיבים יש לקחת בחשבון את היותה עותרת ציבורית, וכן את צדקת עתירתה. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, פעלו הם למינוי הנציגים עוד בטרם הוגשה העתירה ומבלי קשר להגשתה. כך, לטענתם, שכן הליך מינוי הנציגים החל עוד זמן רב לפני הגשת העתירה, ומינוי הנציג בעל ההכשרה הסוציולוגית אף הושלם ימים ספורים לאחר הגשתה (15.10.06). באשר למינוי נציג דור העתיד, טוענים המשיבים, כי מינויו התעכב עקב חילופי שרים תכופים במשרד הפנים; חוסר מענה מצד אחד מהגופים המייצגים את הדור הצעיר, עימם החליט המשיב 2 להתייעץ בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; הצורך בהוספת מועמדים נוספים לרשימת המועמדים שהציעו הארגונים המייצגים את הדור הצעיר, והעברת שמותיהם לאותם ארגונים לצורך השלמת חובת ההיוועצות; והצורך בבדיקת המינוי על ידי הוועדה לבדיקת מינויים הפועלת על פי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. הכללים לעניין חיוב בעל דין בהוצאות נקבעו בפסיקה (ראו בג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, (1993)). על פי כללים אלו יש לבחון האם היה צידוק בהגשת העתירה, האם לא הזדרז העותר בפניה לבית המשפט ומיצה הליכים, האם היה שיהוי בהגשת העתירה, והאם עצם הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד. הסעד המתבקש בעתירה אמנם ניתן, מבחינה כרונולוגית, לאחר הגשתה, אולם שוכנעתי בנסיבות המקרה כי הליכי מינוים של שני הנציגים החלו עוד בטרם הוגשה העתירה, וכי לא העתירה היא שגרמה להשלמתם. הנציגה בעלת ההכשרה הסוציולוגית מונתה שלושה ימים בלבד לאחר הגשת העתירה, בתום הליך שהתמשך מספר חודשים, ואילו הליך מינוי נציג הדור הצעיר, אף שהסתיים רק בחודש דצמבר 2007, החל כארבעה חודשים טרם הגשת העתירה, עם שליחת מכתבי ההתייעצות לארגונים המייצגים את הדור הצעיר. העובדה כי חלה התקדמות בטיפול בהליכי המינוי, במקביל לקיומה של העתירה, אינה מלמדת, כשלעצמה, על קיומו של קשר סיבתי מספיק בין הגשת העתירה לבין השלמת המינויים. נוכח מורכבות העניין ותיאור השתלשלות הדברים כאמור לעיל, לא מצאת כי העותרת עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד.

4.

במצב דברים זה, דין הבקשה לפסיקת הוצאות להידחות.