החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8398/07 עו"ד דוד תמיר נ. ועדת הערר ,מינהל מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פסיקת הוצאות בעתירה שנמחקה לאחר קבלת העותרים ליישובבקשה לפסיקת הוצאות בבג"ץ לאחר מחיקת העתירה לפי בקשת הצדדים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה שהוגשה לקבלה ליישוב חד-נס, לאחר שהעותרים התקבלו ליישוב והוקצה להם מגרש. נקבע לחייב את המשיבים 1 ו-2 בתשלום הוצאות לעותרים בסך 8,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

העובדות

העותרים עתרו בשנת 2007 להתקבל ליישוב חד-נס. לאחר שעניינם נדון מחדש בוועדת הקבלה, הוחלט לקבלם ליישוב ולהקצות להם מגרש, והעתירה נמחקה לפי בקשת הצדדים. בקשת הצו הביניים נדחתה בשל שיהוי, ולאחר דיון אחד לפני הרכב הופרדה העתירה מעתירות נוספות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים 1 ו-2 בהוצאות העותרים לאחר מחיקת העתירה בעקבות קבלתם ליישוב?

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • הוצאות
  • יישוב חד-נס
  • שיהוי
  • צו ביניים
  • ועדת קבלה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

8398/07 -

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

העותרים:

1. עו"ד דוד תמיר

2. איריס תמיר

נ ג ד

המשיבים:

1. ועדת הערר, מינהל מקרקעי ישראל

2. מינהל מקרקעי ישראל

3. ועדת הקליטה האזורית ישוב קהילתי חד-נס

4. מח' קליטה, המועצה האזורית רמת ה

גול

ן

5. החברה הכלכלית לישוב ה

גול

ן

בע"מ

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לפניי בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות.

עניינה של עתירה זו, שהוגשה ביום 8.10.2007, הוא רצונם של העותרים להתקבל ליישוב חד-נס. העתירה נמחקה ביום 20.8.2012 לפי בקשת הצדדים, זאת לאחר שעניינם של העותרים נדון שוב בועדת הקבלה בעקבות החלטה 1195 של מועצת מקרקעי ישראל (שהחליפה את החלטה 1064 אשר הוזכרה בעתירה), ולאחר שהוחלט לקבלם ליישוב ולהקצות להם מגרש (יצוין כי לא מדובר במגרש 248 שאליו התייחסו העתירה והבקשה המקורית לצו ביניים; הבקשה לצו ביניים בעניין מגרש 248 נדחתה ביום 25.10.2007, זאת "נוכח השיהוי בהגשת העתירה והבקשה למתן צו ביניים").

ראוי לציין כי בעתירה זו התקיים דיון אחד לפני הרכב, ביום 24.2.2010, ולאחר הדיון ניתן צו-על-תנאי ונקבע כי העתירה תישמע יחד עם עתירות נוספות (בג"ץ 3552/08, בג"ץ 8036/07). בסופו של דבר, לאור ההתפתחויות בעניינם של העותרים, לא התקיים דיון נוסף לפני הרכב, והדיון בעתירה שבכותרת הופרד מהדיון בעתירות הנוספות (ראו החלטת כבוד הנשיאה ביניש מיום 26.1.2011). עוד יצוין כי גם העתירות הנוספות באו אל סיומן בנסיבות דומות, ובאחת מהן (בג"ץ 3552/08) הוגשה בקשה לפסיקת הוצאות שהובאה להכרעתי. בהחלטתי מיום 19.6.2011 מניתי את אמות המידה לפסיקת הוצאות ולקביעת שיעור ההוצאות (ולא אחזור כאן על הדברים); כמו-כן התייחסתי להשתלשלות העניינים הספציפית באותו הליך.

בענייננו, לאחר עיון בטענות הצדדים ושקילת השיקולים הרלוונטיים, ובהביאי בחשבון את השתלשלות העניינים בתיק שלפניי, מצאתי כי ראוי לחייב את המשיבים 1 ו- 2 לשלם לעותרים הוצאות בסך של 8,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום החלטתי זו ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ח בטבת תשע"ג (31.12.2012).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 8036/07פאתנה אבריק-זבידאת נ. מינהל מקרקעי ישראלהחלטה