בג"ץ 8036/07 פאתנה אבריק-זבידאת נ. מינהל מקרקעי ישראל

הנשיאה ד' ביניש:

עניינם של העותרים 1 ו-2 שלפנינו היה תלוי ועומד בפני בית משפט זה זמן ניכר בשל הליכים רבים שעברה בקשתם להקצאת מגרש למגורים בישוב הקהילתי רקפת. איננו רואים לפרט את תולדותיה של העתירה שהוגשה על ידם ועל ידי העותרות הנוספות, עמותות שהעמידו את הטיעון בעתירה על שאלות עקרוניות שעוררו. לצורך ענייננו די אם נציין כי ביום 31.10.2007 ניתן צו ביניים שהורה למשיבים לשריין לעותרים מגרש למגורים בישוב. לאחר דיונים בעניינם ובעניינם של מבקשים אחרים ניתן ביום 06.01.2009 צו על תנאי שהורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יוקצה לעותרים מגרש, וכן מדוע לא יבוטלו החלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 1015 ו-1064, ככל שהן מתייחסות לישובים קהילתיים. כן ניתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יקבעו קריטריונים ברורים ושוויוניים לקבלה לישובים קהילתיים.

ביני לביני, כחלוף הזמן אירעו מספר התפתחויות במישור המשפטי ובמישור העובדתי. חל שינוי בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל ותחת ההחלטות נשוא הצו על תנאי נתקבלה במועצה החלטה 1195. עקב שינוי ההחלטות ניתנה ביום 01.02.2011 החלטתנו, שנשענה על הצעת בא-כוח המדינה, כי שאלת קבלתם של העותרים תבוא פעם נוספת לדיון בפני ועדת הקבלה וועדת הערר ולהכרעת ראש מינהל מקרקעי ישראל, על פי הפרוצדורה החדשה שההחלטה 1195 איפשרה. בסופם של ההליכים, שלא נחסך אף אחד מהם מהעותרים, הכריע מ"מ מנהל מינהל מקרקעי ישראל, בהחלטה סופית ומחייבת מיום 24.08.2011, כי עררם של העותרים יתקבל והם יוכלו ליהנות מהקצאת מגרש בישוב הקהילתי.

בכך באה לקיצה הפרשה הארוכה הנוגעת לקבלתם של העותרים לישוב. המשיבה 4 לעתירה, המועצה האזורית משגב, הודיעה לבית המשפט כי סברה וקיבלה את העמדה על פי ההכרעה האמורה. בא-כוח המשיב 3 הודיענו כי טרם נפלה החלטה בנושא באסיפה הכללית של הישוב ועל כן אנו רואים לעמוד בפסק דיננו זה על כך שבתום הליך שהתקיים על פי המתכונת הפורמלית והעניינית של החלטה 1195 יש לראות בהחלטה שנתקבלה סוף פסוק. לפיכך אנו קובעים כי הצו על תנאי שניתן בראש הראשון של העתירה – בעניינם הפרטני של בני הזוג – יהיה צו מוחלט.

המשיבים יקיימו את ההליכים המקובלים המתחייבים מההחלטה כדי לקדם את ביצועה ולהחתים את העותרים על ההסכמים הנדרשים בתוך 90 ימים, כדי שהמגרש שהוקצה להם כבר על פי צו הביניים – מגרש 211 – אכן יוקצה להם במועד זה.

אשר ליתר הצווים על תנאי שניתנו על ידינו, הרי הדיון בהם התייתר ובוודאי כך לעת הזו. צווים אלה נגעו לשאלות העקרוניות אשר המצב הנורמטיבי ביחס אליהם השתנה. בין השינויים המשפטיים שחלו במהלך התקופה, השינוי המרכזי הוא בקבלת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א-2011, אשר הסדיר את נושא הקבלה לישובים קהילתיים. שאלה לעצמה היא אשר נותרה עדיין ללא תשובת המשיבים, האם החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1195 נותרה על כנה לאחר חקיקת החוק. על פני הדברים נוטים אנו לדעה כי לכאורה הוראות החוק שנקבעו בעניין זה גוברות על החלטות המינהל ומיתרות אותן, אלא ששאלה זו אינה אקטואלית עתה. כנגד החוק עצמו הוגשו עתירות בטענה שאינו חוקתי ואם עדיין יהיה מקום לדון בשאלה זו, טענות העותרות יהיו שמורות להן.

לפיכך, כאמור, בעניינם של העותרים 1 ו-2 אנו עושים את הצו על תנאי שניתן למוחלט, יתר הצווים שניתנו בעתירה זו יבוטלו.

לא ראינו ליתן צו להוצאות.