בג"ץ 8482-22 בג"ץ 8482-22

השופטת ע' ברון:

1.ענינה של העתירה שלפנינו בהליכים שנקט העותר נגד המשיבה בבתי הדין לעבודה, ושהתנהלו מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000.

לדברי העותר הוא מוכר למשיבה כמי שסובל מהפרעות נפשיות שונות, וכיום הוא אינו משולב במסגרת שיקומית כלשהי ולמעשה הינו חסר בית המתגורר ברחוב. ביום 6.10.2022 הגיש העותר תביעה נגד המשיבה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (להלן: בית הדין האזורי; על"ח 7348-10-22). הסעד שנתבקש בתביעה הוא שיכונו של העותר בהוסטל בנהריה או בשער מנשה, עד לשילובו ב"דיור מוגן קבוצתי מתוגבר"; וכן נתבקש לספק לו "סל שיקום" המותאם לצרכיו, ו"מתאם טיפול" לצורך בניית תוכנית טיפולית. לאחר שנקבע דיון דחוף במעמד הצדדים, ביום 14.11.2022 הורה בית הדין האזורי (כבוד השופטת ע' איצקוביץ) לעותר להתייצב במרכז השיקום "בית גלי" שבאזור השרון, שם ישהה באופן זמני עד שיימצאו לו מסגרת טיפולית הולמת ומקום מגורים קבוע (להלן: הסעד הזמני). עיון במערכת "נט המשפט" מלמד כי תביעתו של העותר עודנה תלויה ועומדת, ונקבע דיון בה לגופה ליום 15.12.2022.

2.העותר מסרב לדבריו לשהות ב"בית גלי". לטענתו מדובר במקום סגור ומבודד שאין בו אפשרויות תעסוקה ועלויות המחיה בו הן גבוהות; קיים קושי להגיע ולצאת מהמרכז בהיעדר תחבורה ציבורית; במרכז שוהים גם אנשים הסובלים מהתמכרויות לסמים ולאלכוהול, וכן קיים חשש ששוהה בו אדם שלפני כשלוש שנים הטריד מינית את העותר. משכך, העותר הגיש לבית הדין הארצי לעבודה בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין הסעד הזמני – וזו נדחתה על הסף ביום 6.12.2022 (בר"ע 32300-11-22, כבוד השופטת ל' גליקסמן). נקבע כי ההחלטה בעניין הסעד הזמני נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית ואין מקום להתערב בה; ועוד צוין כי ממילא לאחר שהתייצב ב"בית גלי" נדרש העותר ביום 4.12.2022 לעזוב את המקום (בשל התנהגותו), כך ששאלת שהייתו שם הפכה לבלתי רלוונטית. לבסוף צוין כי קבוע דיון בעניינו של העותר בבית הדין האזורי למועד קרוב (15.12.2022), שאז יוחלט אם יש מקום למתן סעד זמני אחר – וגם בשל כך אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור.

בעתירה שלפנינו חוזר העותר על עמדתו שלפיה שומה על המשיבה להורות על קליטתו בהוסטל בנהריה או בשער מנשה, וכן על בקשתו לספק לו סל שיקום המתאים לצרכיו.

3.לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגענו לכלל דעה כי דינה להידחות על הסף בלא צורך בתגובה מאת המשיבה.

הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי הדין לעבודה. התערבות בהחלטות של בתי הדין תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נפלה טעות משפטית מהותית ושיקולי הצדק מחייבים התערבות שיפוטית (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, פסקה 8 (1986); וכן ראו מני רבים: בג"ץ 2634/22 רחמים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 5 (15.5.2022); בג"ץ 760/22 בן חמו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 5 (27.4.2022)). טענותיו של העותר הן בעלות אופי ערעורי גרידא, ועל כן העתירה אינה עומדת באמות המידה המחמירות להתערבותנו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבענייננו מבוקש להתערב בהחלטת ביניים של בית הדין האזורי בעניין סעד זמני – שאז שיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית, שהיא בעלת המומחיות בהליכים מסוג זה, הוא רחב במיוחד (בג"ץ 658/21 ונונו נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 3 (10.2.2021)).

נוסף על כך, יש לדחות את העתירה אף בהיותה מוקדמת. כפי שציין בית הדין הארצי לעבודה בהחלטתו, בשלב זה קבוע דיון לפני בית הדין האזורי למועד קרוב –שאז יוחלט על ידי הערכאה המוסמכת בנוגע להמשך הטיפול בעניינו של העותר.

4.התוצאה היא שהעתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.