בג"ץ 8489/00 יעקב אליאס נ. נשיא בית המשפט המחוזי ת'א

(מתוקן)

בהתאם להחלטתנו מיום 20.12.00 ניתן בזה על ידינו פסק דין מתוקן.

1.עניינה של העתירה הוא בקשת העותר כי בית משפט זה יוציא מלפניו צו על תנאי והמורה למשיב 1, לבוא ולנמק מדוע הוא נמנע להפעיל את סמכותו, בהיותו "אחראי על האדמיניסטרציה השיפוטית" במחוז שיפוט תל-אביב, להורות למשיבה 2, לתת החלטה בבקשת העותר לפטור אותו מתשלום אגרת בית משפט במסגרת תובענה אזרחית שהגיש.

2.ככל שעולה מהעתירה, הגיש העותר ביום 1.1.2000, תובענה אזרחית כנגד חברה קבלנית, בבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו. העותר עתר לבית המשפט בפניו מתנהלת התביעה, כי יפטור אותו מתשלום האגרה, על פי תקנה 13 לחוק בתי המשפט אגרות, תשמ"ח1987-. ביום 2.7.00 הגיש העותר, בהסכמת הצדדים, תביעה מתוקנת וצירף לה בקשה חדשה לפטור מאגרה. המשיבה 2 הורתה לשלוח את הבקשה לפטור מאגרה לתגובת המשיבה 3; זו האחרונה הסכימה בתגובתה מיום 24.7.00, לפטור את העותר מהאגרה באופן מותנה, כך שבמידה ויזכה הוא בתביעתו, יחויב בתשלומה. המשיבה 3 חזרה על הסכמתה לפטור מותנה גם בהודעה מיום 2.10.00. על אף הסכמה זו, דחתה המשיבה 2, בהחלטה מיום 15.10.00, את בקשת העותר לפטור מאגרה.

3.העותר חזר ופנה למשיבה 2, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתה מיום 15.10.00. וזו הורתה על קיום דיון במעמד כל הצדדים ביום 15.2.01. על החלטה זו הלין העותר, במכתב ששלח למשיב 1, בו ביקשו להורות למשיבה 2 ליתן החלטה בבקשתו לפטור מאגרה ולקיים דיון מיידי בתובענה. משדחה המשיב 1 את בקשת העותר הגיש זה את עתירתו הנוכחית.

דין העתירה להידחות על הסף.

4.בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטה שיפוטית שניתנה על ידי בית המשפט המוסמך בהליך אזרחי, וכזאת היא החלטת המשיבה 2. זאת ועוד, אין כלל מקום להתערב בהחלטת המשיב 1, שנמנע מלהתערב בהחלטת המשיבה 2 שלא לקיים דיון מיידי בבקשה לפטור מאגרה. עם זאת, ומאחר ולבקשת העותר לפטור מאגרה, קיים, לטענתו, פתרון מוסכם, נדמה שטוב יעשה בית המשפט המחוזי אם יבדוק אפשרות לקיים את הדיון בהקדם.

5.עיינו בבקשתו השניה של העותר ולא מצאנו להכניס שינוי בפסק דיננו- המקורי.

העתירה נדחית.

תוקן היום, כ"ב כסלו תשס"א (19.12.2000)

המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

00084890. O01