בג"ץ 8535/16 אליהו יוסף אוחנה נ. מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן :

1.

עניינה של העתירה שלפנינו היא בבקשתו של העותר כי בית משפט זה יורה למדינה להפסיק להתנכל לו ולמרר את חייו. לטענתו, כבר במשך שנים הוא נרדף קשות על ידי המדינה בעינויים קשים מנשוא של "היפנוזה", באופן שמפר בברוטאליות את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

2.

עיינו בעתירה והגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל היותה כללית וכוללנית וחסרת תשתית עובדתית באופן מובהק. כידוע, על עתירה המוגשת לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, להיות מבוססת על תשתית עובדתית איתנה, ובהיעדרה – לא ניתן לדון בעתירה כפי שהיא, ואף להידרש לסעדים המבוקשים בה (ראו: בג"ץ 6731/12 שמיר נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקאות 12-11 (18.6.2013); בג"ץ 150/11 פלונית נ' בית הדין השרעי (18.5.2011) ;

בג"ץ 1759/94 סרוזברג נ' שר הביטחון , פ"ד נה(1) 625, 630 (1994)). בעתירה שלפנינו, העותר מפרט שורת טענות קשות נגד המדינה וגופיה, אך כל זאת ללא ביסוס עובדתי

כנדרש, כך שהדיון בעתירה

את הדיון בעתירה ההופך ללא ישים באופן שלא מותיר מנוס מדחייתה

(ראו והשוו: בג"ץ 4512/16 יבורסקי נ' רשותה האכיפה והגבייה (14.6.2016); בג"ץ 6407/15 סובול נ' מדינת ישראל (6.10.2015); בג"ץ 6008/14 שוקר נ' מדינת ישראל – אוצר המדינה

(1.10.2014)).

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.