פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
8561/00 - ג'
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
ה
מבקש:
עו"ד
עמוס גבעון
נגד
המשיבים
:
1. עו"ד יוסף תוסיה כהן
2.
עו"ד דינה וכסלר
3.
לשכת עורכי הדין
4.
אברהם שרם
5.
ישיבת פורת יוסף
6.
מרגלית שפירא
7.
דינה שפירא
בקשה למתן הוראות
בשם
המבקש: עו"ד מוניק אונונה
בשם
המשיבים 3-1: עו"ד יחזקאל ביניש
בשם
המשיבים 5-4: עו"ד אילן לוי
בשם
המשיבים 7-6: אין התייצבות
החלטה
המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בירושלים תביעה כנגד המשיבים בעילות לשון-הרע, רשלנות ונגישה, והעריך את שווי התביעה בסך של 1,100,000 ש"ח.
בכתב-תביעתו, דרש אומנם התובע פיצוי אך נמנע מלטעון כי נגרם לו נזק. כתב-התביעה מגולל את מעשיהם הנטענים של המשיבים, ולאחריהם נכתב כך:
התובע מעריך את הפיצויים המגיעים לו בסכום של 1,100,000 ש"ח.
בישיבת קדם-המשפט הראשונה, טענו המשיבים כי בהערכת שווי הפיצויים בסך 1,100,000 ללא כל פירוט של נזקי התובע - אין ממש, ולפיכך, התביעה היא בגדר סמכותו של בית-משפט השלום.
בתגובתו, נמנע המבקש מלבקש לתקן את כתב-התביעה, וכתב כך:
ה[מבקש] יבהיר כי הוא תובע פיצויים מה[משיבים] בגין הנזקים הכלליים שנגרמו לו בגין הפגיעה ברשיונו כעורך-דין ו/או הפגיעה בשמו הטוב כמפורט בכתב התביעה.
זאת למרות שכתב-התביעה נעדר, כאמור, כל טענה לנזק.
בית-המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא פירט את נזקיו בכתב-תביעתו. נקבע כי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה1965-, מאפשר בנסיבות מסוימות פסיקת פיצוי של עד 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, וכי עוולות הרשלנות והנגישה מחייבות את התובע לפרט את הנזק בכתב-התביעה או בצירוף לו, כעולה מסעיף 76(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. משכך, נקבע כי הסכום המקסימלי אותו יוכל בית-המשפט לפסוק לתובע, אינו עולה על 100,000 ש"ח, ועל-כן התביעה הועברה לבית-משפט השלום בירושלים.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגדרה תקף המבקש החלטה זו וטען כי בית-המשפט המחוזי דחה חלק מתביעתו טרם בירר את שוויה; כי הוא תובע נזקים כלליים אותם אין חובה לפרט;
וכי, מכל-מקום, על המשיבים היה להעלות את טענותיהם כנגד כתב התביעה עוד לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה, ומשלא עשו כן - אינם יכולים להיבנות מכך. המשיבים בתגובתם טענו כי הם העלו את טענותיהם במועד, וכי בכתב-התביעה אין כלל טענה לנזק כלשהוא - להבדיל מדרישת פיצויים סתם - וממילא אין גם שום פירוט של הנזק.
דין הבקשה להידחות.
העדר מוחלט של טענה לנזק בכתב-התביעה שומט את הקרקע מתחת עילות התביעה הנזיקיות, ומונע מהמבקש גם מלהוכיח נזק במסגרת תביעתו בעילת לשון הרע.
למעלה מן הדרוש, אציין כי ביני לביני נכנס לתוקפו צו בתי-המשפט (הגדלת סכום התביעות האזרחיות בבית משפט השלום), תשס"א2001-, אשר קובע את סמכות בית-משפט השלום לדון בתביעות אזרחיות שסכום התביעה בהן אינו עולה על 2,500,000 ש"ח. לפי צו זה, בשילוב עם סעיף 51(ב) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד1984-, בית-המשפט המוסמך לדון בתביעה, בכל מקרה, ול"כולי עלמא" הוא בית-משפט השלום. אך מובן הוא, שבידי המבקש סלולה הדרך לבקש בבית-משפט השלום את תיקון כתב-התביעה.
בקשת-רשות הערעור נדחית.
המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ו' באב תשס"א, (26.7.01).
ש
ו פ ט ת