החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8599/17 אלכסנדרה קושרנובה נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה בעניין מעמד עולה ואזרחותבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה מנהלית (בג"ץ)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נעתר לבקשה לפסיקת הוצאות לאחר שהמשיבים העניקו לעותרת מעמד עולה ואזרחות, לאחר שלא השיבו לבקשתה במשך חודשים רבים. נקבע כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת, אך לא נפסקו הוצאות על הצד הגבוה משלא הוכח קשר ישיר בין העתירה להחלטה. המשיבים חויבו בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

הבקשה למעמד עולה הוגשה למשיבים בחודש מארס 2017 ולא נענתה במשך כשמונה חודשים. העתירה הוגשה בנובמבר 2017, וביום 19.12.2017 נערך ראיון לעותרת. בחודש מאי 2019 החליטו המשיבים להעניק לעותרת מעמד עולה ואזרחות, והעותרות ביקשו למחוק את העתירה ולפסוק הוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העותרות זכאיות לפסיקת הוצאות לאחר שהמשיבים העניקו לעותרת מעמד עולה ואזרחות ישראלית בעקבות הגשת העתירה?
  2. 2.האם יש לפסוק הוצאות על הצד הגבוה?

הלכות

  1. 1

    העותרת זכאית להוצאות כאשר לא קיבלה מענה לבקשתה לקבלת מעמד עולה טרם הגשת העתירה, ולפיכך הגשת העתירה הייתה מוצדקת.

    ״העותרת לא קיבלה בטרם הגשת העתירה כל מענה לבקשתה לקבלת מעמד עולה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין לפסוק הוצאות על הצד הגבוה כאשר לא הוכח שהגשת העתירה הובילה במישרין להחלטה המבוקשת, ובפרט כאשר מסמכים הועברו רק במהלך הדיון בעתירה.

    ״לא שוכנעתי כי הגשת העתירה היא זו שהובילה במישרין להחלטה להעניק לעותרת מעמד של עולה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • מחיקת עתירה
  • מעמד עולה
  • אזרחות ישראלית
  • הצד הגבוה
  • בג"ץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

8599/17

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

העותרות:

1. אלכסנדרה קושרנובה

2. טטיאנה קולצ'ין

3. מלבינה קוצ'ין

4. ילנה בקיש

5. יבגנה קושנריוב

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. ראש הרשות האוכלוסין ההגירה ומעברי

הגבול

בקשת העותרת מיום

30.5.2019 לפסיקת הוצאות; תשובת המשיבים מיום 25.6.2019

החלטה

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה שבכותרת. המשיבים מתנגדים לבקשה. יצוין כי מחמת תקלה הובאה תשובת המשיבים לעיוני אך לאחרונה.

לאחר עיון במכלול החומר באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. העתירה דנן הוגשה תחילה על רקע העובדה שהמשיבים כלל לא השיבו במשך שמונה חודשים לבקשת העותרת 1 (להלן: העותרת ) לקבלת מעמד עולה. לעניין זה יודגש כי הבקשה לקבלת מעמד עולה הוגשה למשיבים בחודש מארס 2017. משלא נתקבל כאמור כל מענה נאלצה העותרת להגיש את העתירה לבית משפט זה ביום 5.11.2017. ביום 19.12.2017 (לאחר הגשת העתירה) ערכו המשיבים ראיון לעותרת. מאז שודרג מעמדה של העותרת מספר פעמים. בית משפט זה נתן החלטות שונות במהלך הטיפול בעניינה של העותרת, וביום 22.11.2018 אף התקיים דיון בפני מותב תלתא. בסופו של דבר החליטו המשיבים ביום 23.5.2019 להעניק לעותרת מעמד עולה ואזרחות ישראלית, ועל רקע זה הגישו העותרות בקשה למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאות משפט לטובתן.

לנוכח השתלשלות עניינים זו סבורני כי העותרות זכאיות לפסיקת הוצאות. זאת, בעיקר בהתחשב בעובדה שהעותרת לא קיבלה בטרם הגשת העתירה כל מענה לבקשתה לקבלת מעמד עולה (חרף משלוח תזכורת והתראה). בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה (ראו, בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, 219 (1994)) הגשת העתירה הייתה מוצדקת אפוא מבחינת העותרות (השוו, בג"ץ 750/18 מי הניה נ' שר הביטחון (17.1.2019)).

עם זאת, איני סבור כי יש מקום לפסוק הוצאות על הצד הגבוה. זאת, משום שלא שוכנעתי כי הגשת העתירה היא זו שהובילה במישרין להחלטה להעניק לעותרת מעמד של עולה ואזרחות ישראלית. בהקשר זה יצוין כי מן החומר שלפניי עולה כי הגרסה העובדתית שהציגה העותרת בפני המשיבים ידעה התפתחויות שונות. כך למשל מסמכים שונים הועברו למשיבים רק במהלך הדיון בעתירה.

עוד נתתי דעתי לכך שהדיון שהתקיים בפני מותב תלתא בעתירה דנן נערך למעשה לבקשת העותרת ולא ביוזמת בית המשפט (וראו לעניין זה גם את הערות המותב בפרוטוקול הדיון).

משאיזנתי בין מכלול השיקולים הנוגעים לעניין אני מורה אפוא למשיבים לשאת בהוצאות העותרות בסך של 5,000 ש"ח.

ניתנה

היום, כ"ג בטבת התש"ף (20.1.2020).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1העותרת זכאית להוצאות כאשר לא קיבלה מענה לבקשתה לקבלת מעמד עולה טרם הגשת העתירה, ולפיכך הגשת העתירה הייתה מוצדקת.
  2. 2אין לפסוק הוצאות על הצד הגבוה כאשר לא הוכח שהגשת העתירה הובילה במישרין להחלטה המבוקשת, ובפרט כאשר מסמכים הועברו רק במהלך הדיון בעתירה.