פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8621/10 פלוני נ. ועדת המאוימים

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

ביטחון ושטחים · היתר שהייה בישראל מטעמי סכנת חייםעתירה לבג"ץ נגד החלטת ועדת המאוימים בדבר דחיית בקשה להיתר שהייה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה של מי שביקש היתר שהייה בישראל מחשש לחייו בשטחי יהודה ושומרון. הוועדה המליצה לדחות את הבקשה, שכן לא נמצאה סכנה ממשית. בית המשפט קבע כי התשתית הראייתית מלמדת שהעותר שהה באזור, דבר שמחליש את טענת הסכנה.

העובדות

העותר ביקש היתר שהייה בישראל בטענה לסכנה בשטחי יהודה ושומרון. ועדת המאוימים המליצה לדחות את הבקשה, בין היתר בשל מידע לפיו שהה בשטחים לפני מעצרו. העותר נמצא במעצר ובעבר הורשע בעבירות פליליות בשטחי ישראל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל עתירה לקבלת היתר שהייה בישראל על רקע טענת סכנה לחיים בשטחי יהודה ושומרון, כאשר הוועדה קבעה כי לא נשקפת סכנה כזו?

הלכות

  1. 1

    כאשר התשתית הראייתית מצביעה על כך שהעותר שהה בשטחי יהודה ושומרון, יש בכך כדי להעיד שאינו חושש לחייו, ולהחליש את טענת הסכנה

    ״לאחר כל אלה מסקנתנו היא כי העותר אכן שהה ביהודה ושומרון במידה שיש בה כדי להצביע על כך שהוא עצמו אינו חושש לחייו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • היתר שהייה
  • ועדת המאוימים
  • יהודה ושומרון
  • מעצר
  • עתירה
  • התשתית העובדתית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

8621/10

לפני:

כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט צ' זילברטל

העותר:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. ועדת המאוימים

2. שר הפנים

3. ועדה לענינים הומניטרים

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

כ"ח בניסן התשע"ג

(8.4.2013)

בשם העותר:

עו"ד סמדר בן-נתן; עו"ד איילה צבן

בשם המשיבים:

עו"ד רועי-אביחי שויקה

פסק-דין

העותר מבקש היתר שהייה בישראל על-רקע סכנה הנשקפת לו, לטענתו, בשטחי יהודה ושומרון. כעת נמצא העותר במעצר. בעבר, הורשע העותר בביצוע

עבירות פליליות בשטחי ישראל.

ועדת המאוימים בהחלטות קודמות, ובהחלטתה האחרונה מיום 11.11.2012, המליצה לדחות את בקשתו של העותר, בהגיעה למסקנה כי על-פי התשתית העובדתית שהוצגה לה, לחיי העותר לא נשקפת סכנה ביהודה ושומרון. הועדה ציינה כי לפי מידע שהוצג לה זוהה העותר לפני מעצרו כמי שנהג לשהות בשטחי יהודה ושומרון. עובדה זו יש בה, לפי קביעת הועדה, כדי להחליש את טענת העותר בדבר סכנה הנשקפת לחייו באזור.

לעניין אחרון זה ביקשנו וקיבלנו הבהרות במעמד צד אחד, ואף קבענו ישיבה נוספת לשם בירורים נוספים שיוצגו לנו גם כן במעמד צד אחד.

לאחר כל אלה מסקנתנו היא כי העותר אכן שהה ביהודה ושומרון במידה שיש בה כדי להצביע על כך שהוא עצמו אינו חושש לחייו. נזכיר לעניין זה כי העותר חזר וטען כי אין הוא שוהה ביהודה ושומרון. גם בישיבה היום הפנינו אליו שאלה בעניין והוא ציין כי למעט פעם אחת שהגיע למחסום לא שהה ביהודה ושומרון. אולם, התשתית הראייתית שהוצגה לנו מצביעה אחרת משטוען העותר.

בנסיבות אלו החלטנו לדחות את העתירה. העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח בניסן התשע"ג (8.4.2013).

המשנָה לנשיא

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 2788/14פלוני נ. אלוף פיקוד המרכזפסק-דין

הלכות

  1. 1כאשר התשתית הראייתית מצביעה על כך שהעותר שהה בשטחי יהודה ושומרון, יש בכך כדי להעיד שאינו חושש לחייו, ולהחליש את טענת הסכנה