בג"ץ 8627/15 אחוה איגוד רב תחומי לאנשים עם מוגבלות נ. הכנסת

חלקי

1.

ארבע העתירות שבפנינו

מכוונות נגד תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק ). התיקון נסב על הגבלת התשלום בעד טיפול בתביעות המוגשות למוסד לביטוח הלאומי על ידי מייצגים, הן עורכי דין והן גופים שונים כמו העותרת בבג"ץ 4368/16.

העותרות העלו שורה של טענות לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות כמו חופש העיסוק, חופש ההתקשרות, הזכות לקניין והזכות לשוויון.

עוד הלינו העותרות על פגמים בהליך החקיקה, וחלק מהן אף טענו כי קולן לא נשמע בהליכים אלה.

משהאריכו העותרות בטיעוניהן, נקצר אנו בדברינו בכל הנוגע למישור החוקתי בעתירות.

2.

הטענות לגבי פגמים בהליך החקיקה טוב היה אילולא הועלו כלל. כפי שעולה מהחומר שבפנינו, התיקון לחוק נעשה בתום הליך חקיקה יסודי ומעמיק, לרבות מספר רב של דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ולאחר שהונחה תשתית עובדתית-חשבונאית בפני הוועדה שכללה גם חוות דעת חשבונאית-כלכלית שהוזמנה על ידי הוועדה במיוחד לצורך זה.

3.

אשר לפגיעה בזכויות החוקתיות השונות, איננו צריכים להאריך באשר מלאכתנו נעשתה כבר בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 687/15 דוד ידיד, עו"ד ונוטריון נ' הכנסת (9.7.2015). (להלן: עניין ידיד ). משכך, לא נחזור על הדברים והטעמים שנפרסו בעניין ידיד , שבחלקם יפים לענייננו אף בדרך של קל וחומר, באשר שם, התיקון לחוק

כלל אף הוראות בעלות תחולה רטרואקטיבית.

נזכיר אפוא את נקודת המוצא, כי לא בנקל יקבע בית המשפט שחוק מסוים אינו חוקתי.

דומה כי אין חולק על תכליתו הסוציאלית הראויה של החוק, שנועדה למנוע גבייה מופרזת של שכר טרחה ממבוטחים המגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי, על מנת להבטיח כי שיעור גבוה ככל הניתן מהגמלה יוותר בידי המבוטח.

בהינתן תכלית ראויה זו, הרי שהפגיעה הנטענת בזכויות החוקתיות אינה בליבת הזכויות אלא בשוליהן, וכידוע " ככל שפגיעתו של החוק הינה אך בשולי הזכות, כן יגדל בהתאמה מתחם החוקתיות שממנו נהנה החוק הפוגע, ובהתאמה יצטמצם מתחם ההתערבות של בית משפט זה" (בג"ץ 7956/10 גבאי נ' שר האוצר , (19.11.2012)). הפגיעה בזכות החוקתית במקרה דנן, היא באופן מימוש העיסוק של המייצגים והיא עומדת בשלושת מבחני המשנה של עקרון

המידתיות.

ודוק: אנו נכונים להכיר בטענות העותרים כי קיימים מקרים וסוגי מקרים בהם אין כדאיות כלכלית לייצג מבוטחים, וכי עקב כך חלק מסוים מהמבוטחים עלול להיפגע בכך שיתקשו לקבל ייצוג למיצוי זכויותיהם במל"ל. נציין כי קיימים גופים המייצגים מבוטחים וולונטרית. מכל מקום, אך גם בהנחה של פגיעה כאמור, אין בכך כדי להביא לפסילתו של החוק, ובמיוחד נוכח מנגנון התיקון שנקבע בחוק, עליו נעמוד להלן.

אשר על כן, אנו דוחים את העתירות ככל שהן נסבות על המישור החוקתי.

4.

לצד המישור החוקתי, בו התמקדו העתירות, העלו העותרות טענות גם במישור המינהלי, בנוגע לאי הפעלת הסמכות הנתונה לשרים מכוח סעיף 315ט(ג) לחוק, הקובע כלהלן:

" שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה 'גמלה בסכום נמוך' ובהגדרה 'הסכום היסודי', ואת השיעורים הנקובים בסעיף 315ב(א)".

מנ גנון תיקון זה נקבע בחוק על מנת לאפשר לשרים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (להלן: הוועדה ), לערוך תיקונים, ככל שיידרש, בהסדר שנקבע בחוק, ללא צורך בתיקון חקיקה.

בתום הדיון שהתקיים בעתירות ביום 6.7.2016 הורינו לעותרים להעלות את השגותיהם לגבי סוגי המקרים בהם ההסדר שנקבע בחוק יוצר לדעתם עיוות לא מוצדק, וזאת על מנת שהשרים ישקלו, בגדר סמכותם האמורה, את תיקון המעוות, ככל שישתכנעו שאכן מדובר בפגמים הטעונים תיקון.

מהודעות העדכון שקיבלנו מהצדדים עולה כי העותרים הגישו השגותיהם כאמור, ואולם השרים החליטו, על יסוד הנתונים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, שאין הצדקה, בשלב זה לפחות, להפעלת סמכותם לפי סעיף 315ט(ג) לחוק. כן נמסר בהודעות העדכון מטעם המשיבים כי בינתיים הוגש לוועדה דו"ח נתונים לגבי הפעלת ההסדר החדש, כנדרש לפי סעיף 315י(ב) לחוק, וכי בכוונת הוועדה לקיים דיון מקיף בנושא אליו יוזמנו גם נציגי העותרים.

בדיון לפנינו חזרו העותרים על טענותיהם באשר לקשיים שונים, לא מוצדקים לגרסתם, שהחוק יוצר בייצוג מבוטחים, וכן נטען כי פניותיהם לשרים נדחו באופן כוללני, ללא התייחסות פרטנית לקשיים הקונקרטיים שהעלו בפניותיהם. מנגד, טענו באי כוח המשיבים כי הניסיון המצטבר בתקופה של כשנתיים בה מופעל ההסדר שנקבע בחוק מלמד שהמערכת מתפקדת ו"נבואות הזעם" של העותרים לא התממשו. ומכל מקום, נטען, כי העותרים יוכלו להעלות את טענותיהם והסתייגויותיהם בדיון שיתקיים בוועדה בכנסת בקרוב.

5.

נוכח האמור, אנו סבורים כי בשלב זה יש להמתין לדיון הצפוי להתקיים בוועדה בכנסת, במסגרתו יתאפשר גם לעותרים להציג את עמדתם.

המשיבים יגישו הודעות עדכון תוך 15 יום לאחר הדיון בוועדה אודות הדיון וההחלטות שהתקבלו, ובהתאם לכך נחליט באשר להמשך הטיפול בעתירות, לרבות האפשרות של מתן פסק דין או קיום דיון משלים.