בג"ץ 8633/02 מדינת ישראל נ. פאדל בן נג'יב נסראלדין

1.כתב האישום נגד המשיב ואחר, נעים נסראלדין, צמח על רקע סכסוך משפחות שגבה בעבר מחיר דמים של נפגעים וקיפח את חייו של בן אחת המשפחות. המשיב ונעים השתתפו בקטטה שבמהלכה עלו השנים על גג בית וזרקו משם חפצים לעבר בני המשפחות היריבות. נעים הרים חלק מדוד שמש והשליכו על ראשו של אחד האנשים שעמדו אותה שעה מתחת לבית, דבר שגרם לפציעתו הקשה ובהמשך למותו. נעים הואשם ברצח ונעצר עד תום ההליכים נגדו לאחר שבית משפט זה החליט לבטל את החלטת בית משפט המחוזי לשחררו בתנאים (החלטת כבוד השופטת פרוקצ'יה, בש"פ 8512/02). המשיב הואשם בהריגה.

2.בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' דר) החליט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר של מעצר בית במקום מרוחק מביתו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ' נאמן) קבע כי המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית השייך למר אליהו יצחקי במושב עבדון המרוחק 40 ק"מ מקום מגורי המשיב וממקום האירוע נשוא כתב האישום. המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר וכבוד השופט נאמן נענה לה נוכח סולחה שנערכה בכפר מגוריו ונטרלה את מסוכנותו. בית המשפט הורה על מעצר בית מלא בבית אביו עם ערבויות מתאימות. על כך עוררת המדינה בפנינו.

3.הסניגור תומך בהחלטה בציינו בפנינו שאין בסיס לחשש התלהטות יצרים בכפר אם ישוב אליו המשיב והא ראיה שהמשיב ביקש וקיבל שחרור להשתתף בחתונת אחותו ולא ארע דבר.

אינני סבורה שבנסיבות העניין ועל רקע העבר ניתן ליטול סיכון של חזרתו של המשיב לכפר.

4.חברתי השופטת פרוקצ'יה כתבה בעניינו של נעים:

"חתימת הסכם סולחה בין הקבוצות היריבות בהשתתפות נכבדי העדה הוא בודאי ארוע בעל משמעות חברתית ומסורתית חשובה, כצעד לקראת השכנת שלום בכפר. עם זאת, אין בסיס ממשי להנחה כי לאחר השגת הסכם כזה מתאיינת לחלוטין סכנת חידוש האיבה. הסכם הסולחה מעיד על נסיון לפתוח בתהליך של פיוס אולם עתידו של תהליך זה גם לאחר חתימת הסכם, אינו ניתן לצפייה מראש, והשלכתו לטווח ארוך על מערכת היחסים בין הצדדים היריבים לוטה בערפל (ראה בש"פ 7734/98 מוחמד סברי אבו-ראס נ' מדינת ישראל , תק' על' 98(4) 713, 714)."

5.לדברים הנ"ל יש להוסיף, כי בענייננו נערך תזכיר של קצין אמ"ן בגליל, בו הוא מציין כי:

"משיחה שקיימתי עם ... מואפק טריף המשמש כמנהיג הרוחני של העדה, עולה כי גם לדעתו חזרתו של פאדל לכפר כיסרא מסוכנת וכי הסכם הסולחה בין המשפחות דיבר במפורש כי לסולחה אין קשר למעמדם של העצורים, והיא לא תוכל להשפיע על מהלך החקירה והמשפט של החשודים."

זוהי גם עמדתו של הקצין אשר מידיעות שהגיעו אליו עולה סכנה כי משפחת הקרבן עלולה לראות בחזרתו של המשיב לכפר הקלה עם המשיב וכי הסולחה עלולה להתבטל אם ישוב המשיב לכפר, דבר שעלול להמיט לאסון.

6.על רקע כל אלה לא היה מקום לשנות את תנאי השחרור לחלופה שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מ-24.7.02.

הערר מתקבל, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.10.02 מתבטלת, תנאי השחרור ישארו כפי שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.7.02.