פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
8788/02
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העותרת:
שושנה רצון
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין
הגדול לערעורים
2. בית הדין הרבני האזורי בירושלים
3. בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע
4. זכריה רצון
5. מנהל בית הדין האזורי
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ד בטבת תשס"ג
29/12/02
בשם העותרת:
עו"ד מיכאל קורינאלדי
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד אשר רוט
בשם המשיב 5:
עו"ד משה חן
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1.זוהי עתירה לביטול פסק דינם של בית הדין הרבני האיזורי בירושלים ובית הדין הרבני הגדול לפיהם על העותרת לעזוב את דירת מגוריה במושב יכיני (משק 57) ואשר לפיהם רק לאחר עזיבתה כאמור ומתן גט פיטורין ידון בית הדין הרבני בענין רכוש בני הזוג.
2.בני הזוג נישאו זה לזו ב-1961 ולהם 5 ילדים. מזה שנים רבות מתנהלים ביניהם הליכי גירושין בבתי הדין הרבניים. לאחר הליכים ממושכים, קבע בית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום 8.9.98 כי נקבע תאריך לסידור גט פיטורין כי על האשה לעזוב את הדירה כדי שתשאר פנויה, וכי בית הדין הרבני "ידון ויפסוק בקשר לדירה, הכתובה ורכוש הצדדים לאחר מתן גט הפיטורין". החלטה נוספת ברוח זו ניתנה ב-9.9.99 ועל החלטות אלה הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול אשר נדחה ביום 13.3.02.
3.שמענו את טענות הצדדים אשר הסכימו כי נראה את החומר שבפנינו כאילו הוצא צו על תנאי. באנו לידי מסקנה כי אין מנוס מקבלת העתירה על דרך ביטולה של ההוראה בפסקי הדין של בתי הדין הרבניים לפיה על האשה לעזוב את הדירה, וזאת בטרם הכריע בית הדין הרבני האיזורי בעניני חלוקת הרכוש בין בני הזוג.שאלת עזיבתה או השארותה של האשה בדירה הינה פועל יוצא מההכרעה הנדרשת בעניני הרכוש כאמור, ולפיכך קביעתו של בית הדין הרבני בדבר חובת העותרת לעזוב את הדירה אינה יכולה לעמוד.
4.בני הזוג נשואים זה לזו במשך שנים רבות, והאשה מתגוררת בדירה מאז נישואיה ובכלל זה גם במהלך 20 השנים האחרונות מאז חדלו בני הזוג להתגורר יחדיו. הדירה רשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים. על בני הזוג חלה הילכת שיתוף הנכסים, פרי ההלכה הפסוקה בדין האזרחי. מכח ההלכה שנפסקה בפרשת בבלי (בג"צ 1000/92 פד"י מח(2) 221) חלה הילכת השיתוף האזרחית גם בבתי הדין הדתיים. מכוחה יש לבחון את זכויות הקנין של בני הזוג גם בהליכים המתנהלים ביניהם בבית הדין הרבני. בחינה זו והכרעה בענין זה מתחייבות בטרם תיעשה פעולה כלשהי המשנה מצב קיים בענייני רכוש בני-הזוג. מכך יוצא, כי לא ניתן להורות על פינויה של האשה מהדירה בטרם תידונה ותוכרענה שאלות הרכוש בין הצדדים.
5.לאור האמור, אנו מחליטים לקבל את העתירה, לבטל את פסקי הדין נשוא העתירה ככל שהם מחייבים את פינוייה של האשה מהדירה. אנו מחזירים את הענין לבית הדין הרבני האזורי על מנת שיכריע, בין היתר, בענייני חלוקת הרכוש בין בעלי הדין.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד בטבת תשס"ג
(29.12.02).
ה נ ש י א ש ו פ
ט ש ו פ ט ת