בג"ץ 8868/05 גדעון כהן נ. בית הדין הארצי לעבודה

השופט א' גרוניס:

1.עניינה של עתירה זו בהשגותיו של העותר על פסק דינו של המשיב 1, בית הדין הארצי לעבודה שניתן ביום 26.6.2005 (כבוד השופטים ע' רבינוביץ, ש' צור וו' וירט-ליבנה). במסגרת פסק דין זה נדחה ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (להלן - בית הדין האזורי), שדחה את תביעת העותר לביטול פיטוריו מעבודתו בבית חולים שבבעלות המשיבה 2.

2.העותר הועסק כפקיד מודיעין בבית חולים בנהריה החל משנת 1988. בשנת 2002 פוטר העותר בעילה של אי התאמה. עיקר טענתו של העותר בפני ערכאות בית הדין לעבודה הייתה כי היה על המשיבה 2 להביא את עניינו בפני בית דין משמעתי ולא לפטרו בהליך פיטורין מינהלי. זאת, לאור הוראת סעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן - חוק שירות המדינה). בית הדין האזורי ובית הדין הארצי לעבודה מצאו שניהם כי הצטברו בעניינו של העותר תלונות רבות אשר הובילו את הממונים עליו למסקנה כי הוא אינו מתאים לתפקידו כעובד מדינה. על בסיס מסקנה זו הוחלט לפטרו ולא נמצא כי נפל פגם כלשהו בהחלטה עצמה או בהליך הפיטורין. בית הדין הארצי ציין, כי מקום בו קיים צבר של תלונות שחלקן עולות כדי עבירת משמעת וחלקן מצביע על אי התאמה לתפקיד, אין לשלול על הסף הליך של פיטורין מנהליים אלא יש לבחון האם מכלול הנתונים נוטה לצד המשמעתי או לצד המינהלי. בעניינו של העותר, כך נקבע, קבע הגורם המוסמך בנציבות שירות המדינה כי המרכיב המינהלי הוא הדומיננטי ובהחלטה זו לא נפל פגם.

3.העותר טוען כי נפלה טעות משפטית מהותית בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה הואיל ולא נערך ניתוח מדוקדק של התלונות כנגדו על-מנת לבחון האם כל אחת מהתלונות מהווה עבירת משמעת או משקפת אי התאמה מינהלית בלבד. במצב דברים זה, טוען העותר, לא יכול היה בית הדין הארצי לעבודה לקבוע כי התקיימו נסיבות המצדיקות פיטורין מינהליים. העותר מוסיף כי בדיקת התלונות נגדו מלמדת כי כולן מהוות עבירות משמעת ועל כן פיטוריו בהליך מינהלי הינם בטלים. העותר סבור גם כי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מעלה גם שאלות בעלות חשיבות ציבורית רחבה, שכן מדובר בסוגית פיטורי עובד ציבור לאור הוראת סעיף 68 לחוק שירות המדינה, הרלוונטית לכלל עובדי המדינה.

4.דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בהחלטותיו של בית הדין הארצי נעשית אך מקום בו מתגלית טעות משפטית מהותית אשר הצדק דורש תיקונה (ראו, בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מו(1) 673; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד נז(6) 810). הן בית הדין האזורי לעבודה והן בית הדין הארצי דנו בטענותיו של העותר בהרחבה ולא מצאתי כי נפלה בהחלטותיהם טעות משפטית מהותית המצדיקה התערבות.

5.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.