רע"א 8883/99 דן כוכבי, עו"ד נ. גזית קונסוליום השקעות ופיתוח בע"מ

בפני בקשה לפטור מאגרה ומערבון.

1.המבקש מונה בה נכסים לשם רישום דירות שבנתה המשיבה. לטענתו, נקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' סגן הנשיא א' גורן) מיום 29.3.93, בדבר מינויו ופעולותיו, כי המשיבה תישא בשכרו ככונס נכסים. הוא פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיבה. זו העלתה טענת פרעתי שנדחתה (ביום 16.5.95) על ידי ראש הוצאה לפועל. המשיבה עתרה (ביום 23.11.95) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט ג' קלינג) בבקשה, כי יצהיר, כי כב' סגן הנשיא גורן לא הורה לה לשלם את שכר המבקש. בית המשפט קיבל (ביום 29.9.97) באופן חלקי את בקשת המשיבה והורה, כי שכרו הכולל של המבקש יהיה 20,000 ש"ח (ומסכום זה יקוזז הסכום שגבה בהליכי הוצאה לפועל) - ולא הסכום שנתבע על ידו. המבקש ערער על פסק דין זה, אולם לא שילם במועד את אגרת ההליך ולא הפקיד פקדון ומטעם זה נמחק ערעורו (ע"א 6621/97). גם ערעורו על החלטת הרשמת לעניין זה (בש"א 3388/98) נדחה על ידי כב' הנשיא ברק ביום 5.7.98. המבקש לא אמר נואש ופנה (ביום 26.8.99) לבית המשפט המחוזי ב"בקשה למתן הוראות", בה התבקשה השבת החלטתו של כב' סגן הנשיא גורן (כפרשנותה על ידי המבקש) על כנה, תוך איון החלטת כב' השופט קלינג. כב' השופט קלינג דחה בקשה זו, בקבעו, כי העניין נדון על ידו והוכרע זה מכבר. המבקש מבקש לערער על החלטה זו.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי בקשתו היא בעלת חשיבות מרובה, הואיל והיא מעוררת סוגיות רבות חשיבות שעניינן היחס בין הליכי הוצאה לפועל להליכים שיפוטיים. עוד הוא טוען, כי אינו משתכר כמעט מעבודתו כעורך דין וכי במשך תשעת החודשים הראשונים של שנת 19999 השתכר רק כ- 6,500 ש"ח (לעניין זה צירף אישור רואה חשבון על בסיס ממאזן בוחן לא מבוקר). הוא חי בנפרד מאשתו, שמצבה הכלכלי הרעוע הוכר על ידי בית משפט זה שפטר אותה (במסגרת רע"א 1399/98) מחובת הפקדת ערבון, הוא נושא במזונות ארבעת ילדיו וחב כספים רבים לנושים שונים (לעניין זה צירף תדפיס מלשכת ההוצאה לפועל המפרט תיקים רבים הפתוחים כנגדו).

3.המשיבה טוענת, כי סיכויי המבקש קלושים: משנמחק ערעורו הראשון הוא מנסה לשוב ולהחיות את עילת ערעורו על דרך של הגשת הליך נוסף לבית המשפט המחוזי. בכך לא צלחה דרכו ובכך ודאי שלא תצלח בבקשת רשות הערעור. לטענת המשיבה, מהווה פנייתו הנוכחית של המבקש שימוש לרעה בהליכי משפט. עוד טוענת המשיבה, כי אותם טעמים שעמדו ביסוד ההחלטה הקודמת שלא לפטור את המבקש מחובת תשלום אגרה והפקדת ערבון עומדים בתוקפם גם עתה. מה גם שבקשת המבקש אינה מפורטת כל צרכה, ובפרט נוכח העובדה שהמבקש פונה חדשות לבקרים לערכאות, מטריד אותה בהליכי סרק ואינו נושא בהוצאות שהושתו עליו.

4.דין הבקשה להידחות. על פי תקנה 13 (ב) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987- על בעל דין המבקש פטור מאגרה להראות, כי ההליך נשוא בקשתו מגלה עילה. תנאי זה אינו מתקיים במבקש. כעולה מהשתלשלות ההליכים שתוארה לעיל, מנסה המבקש, באמצעות בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת, לשנות מתוקפה של החלטה שהפכה חלוטה זה מכבר. סיכוייו של הליך מעין זה הם, למירב קלושים ואם עומד המבקש על הגשתו שומה עליו לשאת, למצער, בעלות האגרה הכרוכה בהגשתו. מקל וחומר שכך הם פני הדברים ככל שהדברים אמורים בחובתו של המבקש להבטיח את הוצאותיה של המשיבה עקב הליך זה (בש"א 329/90 אברך

נ' גרוגר ואח' , פ"ד מ"ד(2) 383, 389). בפרט נוכח העובדה שהמבקש מעיד על עצמו שהוא חב סכומים רבים לנושים רבים ונוכח טענת המשיבה, כי המבקש לא שילם עד כה את סכום ההוצאות שנפסק לחובתו בבית המשפט המחוזי (וראו: ע"א 6109/98 יעקב הראל, ד"ר נ' חברת י. שטרן ושות' בע"מ , לא פורסם). נוכח שיקולים אלה. לא מצאתי צורך להרחיב בהתייחסות למצבו הכלכלי של המבקש. אולם לשם השלמת התמונה יצויין, כי במסגרת ע"א 6621/97 עלה בידי המבקש (אם גם באיחור) לגייס את כספי האגרה והערבון שנקבעו לגביו, ומידע זה ראוי שיישקל אף הוא יחד עם יתר טענותיו של המבקש.

הבקשה לפטור מאגרה ומערבון נדחית איפוא. המבקש ישלם את אגרת ההליך תוך חמישה עשר יום ויפקיד ערבון בסך 15,000 ש"ח תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.