פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
8908/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. יאלי הרן
2. נילי וינברג
3. ד"ר משה וינברג
4. מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. כב' השופטת לימור מרגולין, בית המשפט לעניינים
מקומיים בתל-אביב-יפו
2. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה – תל-אביב-יפו
3. עיריית תל-אביב-יפו
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד משה פולאקביץ
בשם המשיבים 2-3:
עו"ד אתי לוי
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן :
עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרים, כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו מיום 1.11.2009, לפיה הוא אינו מאפשר את זימונם לעדות של המשיב 2 ושל מהנדס העיר תל אביב-יפו, וזאת במסגרת הליך שיפוטי שהמשיבים 2-3 מנהלים כנגדם, בעקבות צו הריסה מנהלי שהוצא כנגד חלק ממבנה שבבעלות העותרים.
ביום 18.6.2009 הוצא צו הריסה מנהלי כנגד חלק ממבנה אשר בבעלות העותרים. בתאריך 30.6.2009 הגישו העותרים לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב יפו בקשה לביטול צו ההריסה, והתיק נקבע להוכחות. ביום 20.10.2009 הגישו העותרים בקשה לבית המשפט לעניינים מקומיים להורות על זימון עדים לדיון ההוכחות. העותרים ביקשו לזמן לעדות את ראש העיר תל אביב-יפו שהוא עומד בראש הועדה המקומית לתכנון ובניה, וכן לזמן לעדות את מהנדס העיר תל אביב-יפו. ביום 28.10.2009 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשתם, וקבע כי למעשה המנהלי עומדת חזקת החוקתיות, כל עוד לא הוכח אחרת, וכי לא נמצאו בטעמים הכלליים שפורטו כדי להצדיק את זימון העדים המבוקשים, וזאת בהתחשב בטענות שנטענו בדיון ובבקשה.
לטענת העותרים החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים עלולה לפגוע קשות ביכולתם להתגונן כנגד צו ההריסה. עוד הם טוענים כי הליך שיפוטי זה הוא מפלטם האחרון בטרם ייהרס קניינם באקט מנהלי, ולכן ישנה חשיבות מכרעת לאפשרותם להציג בפני בית המשפט את כלל העובדות והעדים. כמו כן, לטענתם, חתם המשיב 2 על צו ההריסה בהתבסס על עובדות שגויות, ונראה כי המשיב 2 פעל כ"חותמת גומי" ומכאן שקיימת חשיבות לזימונו לעדות, על מנת שיסביר את הרקע להוצאת הצו. בנוסף, לטענתם מקרה זה מצדיק את התערבותו של בית משפט זה לאור החשש הממשי להיווצרות נזק בלתי הפיך, אם ההחלטה של בית המשפט לעניינים מקומיים לא תבוטל.
המשיבים 2-3 טוענים בתגובתם כי יש לדחות את העתירה מכיוון שהעותרים לא מבססים כל טענה בדבר פגם שנפל בהוצאת הצו אשר מצדיק את זימונם של העדים המבוקשים. כמו כן, לעותרים קיימת הזכות המלאה לחקור את עדי המשיבים 2-3, וביניהם המהנדס אשר חתם על התצהיר שבעקבותיו הוצא הצו, ומכאן שתהיה להם יכולת ראויה להתגונן בבית המשפט. אשר על כן, לטענתם, העותרים מנסים בבקשה זו לדחות את הקץ ואת הדיון לגופו של עניין.
דין העתירה להידחות על הסף.
ידוע הוא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ידון בעתירה כנגד הליך תלוי ועומד בפני בית משפט רק במקרים חריגים
ביותר. "התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים תלויים ועומדים בפניהם של בתי-המשפט שמורה לחריג-שבחריג, ועיקרה הוא בהפעלתה של ביקורת שיפוטית על פעולותיו המנהליות או הסמי-מנהליות של בית-המשפט ורק על אותן מבין אלו, הנגועות בחוסר סבירות קיצוני או שנעשו בחריגה מסמכות" (בג"צ 3844/07 צבי נ' כבוד השופטת מוסיה ארד (לא פורסם, 22.5.2007); בג"צ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4) 683, 702 (1978); אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המנהלי חלק 2 עילות הסף 331 (2008)). לא נראה כי המקרה הנדון מעלה לדיון נושא עקרוני, בעל השלכות רחבות טווח, ולא נראה כי דחייתה של העתירה תגרום להיווצרותו של נזק בלתי הפיך, שלא יהא ניתן לתיקון באמצעות ערעור על פסק הדין הסופי. כמו כן הסוגיה העולה בעתירה זו אינה סוגיה שחוזרות פעמים רבות, ולא נראה כי קיימת חשיבות לכך שבית משפט זה ידון בעתירה על מנת להבהיר את הדין בסוגיה זו (ראו בג"צ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (טרם פורסם, 8.10.2006);
בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים , פ"ד ס(1) 360 (2005)).
אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.
ניתן היום, ד' בטבת התש"ע (21.12.2009).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט