בג"ץ 8922/05 חיים שטנגר ,עו"ד נ. נשיא בית משפט עליון

1.השופטת הילה כהן (המשיבה 3 בבג"ץ 8830/05 והמשיבה 4 בבג"ץ 8922/05) (להלן - השופטת כהן) מכהנת כשופטת בית משפט שלום. ביום 19.6.2005 הרשיע אותה בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן - בית הדין) בכך שנהגה שלא כהלכה במילוי תפקידה, בניגוד להוראת סעיף 18(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), והתנהגה באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל, בניגוד להוראת סעיף 18(א)(2) לחוק בתי המשפט. ביום 14.8.2005 גזר בית הדין את דינה של השופטת כהן. בית הדין השית עליה נזיפה, בהתאם להוראת סעיף 19(3) לחוק בתי המשפט, וכן הורה על העברתה ממקום כהונתה, במחוז חיפה, למקום כהונה אחר, כהוראת סעיף 19(4) לחוק בתי המשפט (בד"ם 2461/05 שרת המשפטים נ' השופטת הילה כהן (טרם פורסם)).

2.ביום 11.9.2005 הוחלט כי השופטת כהן תעבור לכהן בבתי משפט השלום במחוז הצפון. ביום 15.9.2005 הגישה שרת המשפטים לוועדה לבחירת שופטים (להלן - הוועדה), הצעה לדון בסיום כהונתה של השופטת כהן (להלן - ההצעה), וזאת, בהתאם להוראת סעיף 7(4) לחוק יסוד: השפיטה. באותו יום, פנו נשיא בית המשפט העליון (המשיב 1 בבג"ץ 8922/05), ושרת המשפטים לוועדה וביקשו כי תדון בהצעה בישיבתה הקרובה, שתיערך ביום 2.10.2005.

3.עתירתה של העותרת בבג"ץ 8830/05, התנועה לאיכות השלטון בישראל (להלן - התנועה לאיכות השלטון), מכוונת כנגד הצבתה של השופטת כהן לכהונה בבית משפט שלום במחוז הצפון, בטרם התכנסה הוועדה. כמו-כן, מבקשת התנועה לאיכות השלטון כי בית משפט זה ייתן צו האוסר על העברת תיקים לטיפולה של השופטת כהן עד אשר תכריע הוועדה בעניינה. לחלופין, מבקשת התנועה לאיכות השלטון צו המורה על הוצאת השופטת כהן לחופשה עד אשר תכריע הוועדה.

4.העותר בבג"ץ 8922/05, עו"ד חיים שטנגר (להלן - עו"ד שטנגר), מלין אף הוא על ההחלטה להציב את השופטת כהן לכהונה בבית משפט השלום במחוז הצפון. עו"ד שטנגר מציין כי פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמפכ"ל המשטרה בבקשה כי תיפתח חקירה פלילית נגד השופטת כהן וכי נאמר לו כי פנייתו הועברה לטיפול הגורמים המתאימים. על רקע זה, הוא עותר למניעת הצבתה של השופטת כהן במחוז הצפון עד לסיום החקירה הפלילית בעניינה ולחלופין עד אשר תכריע בעניינה הוועדה. כמו כן, עותר עו"ד שטנגר להורות לנשיא בית המשפט העליון לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 14 לחוק יסוד: השפיטה, להשעות את השופטת כהן או להורות על הוצאתה לחופשה.

5.מתשובתה של פרקליטות המדינה לשתי העתירות עולה כי השופטת כהן הוצבה לכהונה בבתי משפט השלום במחוז הצפון, אך טרם הועברו תיקים לטיפולה. עוד אנו למדים כי נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון החליט, על-פי הצעת מנהל בית המשפט, שלא לקבוע תיקים בפני השופטת כהן עד להתכנסותה של הועדה. לפיכך, מתייתר הדיון בשתי העתירות ככל שהן מתייחסות לסעד הנוגע להעברת תיקים לידיה של השופטת כהן, שכן, לעת הזו לא יועברו תיקים לטיפולה. בדומה, מתייתר הדיון גם בעניין מניעת הצבתה של השופטת כהן במחוז הצפון, שכן עניין זה חסר נפקות מעשית, כל עוד לא מועברים תיקים לטיפולה. העותרים רשאים, כמובן, היה ויראו צורך בכך, לפנות שוב לבית המשפט בעניינים אלה, לאחר הדיון בוועדה, היה ויחול שינוי ביחס למצב כפי שהוא כיום.

6.אשר לסעדים שהתבקשו לעניין השעייתה של השופטת כהן או הוצאתה לחופשה כפויה: בהתאם להוראת סעיף 14 לחוק יסוד: השפיטה, סמכות ההשעיה נתונה לנשיא בית המשפט העליון מקום בו הוגשה נגד שופט או שופטת קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית, או הוגש נגדו כתב אישום. בענייננו, כפי שעולה מן התגובה לעתירה, לא נפתחה נגד השופטת כהן חקירה פלילית והקובלנה שהוגשה נגדה נתבררה ונסתיימה בפסק דינו של בית הדין. אשר על כן, לא מתקיימים התנאים המוקדמים להפעלת סמכות ההשעיה, ואין מדובר במצב בו קיימת לנשיא בית המשפט העליון עילה להפעיל את סמכותו (ראו, בג"ץ 4221/02 בשור נ' נשיא בית המשפט העליון (לא פורסם); עתירה לדיון נוסף על פסק-דין זה נדחתה בדנג"ץ 6564/02 (לא פורסם)).

לפיכך, נדחות שתי העתירות על הסף.