פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
8976/14
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט י' עמית
העותרת:
בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
שר התקשורת
2. שר האוצר
3. משרד התקשורת
4. פרטנר תקשורת ופרטנר פתרונות תקשורת נייחים
5. סלקום תקשורת וסלקום תקשורת קווית
6. גולן טלקום וגולן טלקום בינלאומי בע"מ
7. איי.בי.סי איזראל ברודבאנד קומפני (2013) בע"מ
8. גלי פון בע"מ
9. אלון סלולר בע"מ
10. פרי טלקום בע"מ
11. רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ
12. אקספון 018 בע"מ
13. בינת סמך (אאוטסוסינג) בע"מ
14. הום סלולר בע"מ
15. טי טו טי תקשורת בע"מ
16. סלקט תקשורת בע"מ
17. טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ ועזי תקשור
18. טל רב תקשורת סלולרית בע"מ
19. נאמן סלראן תקשורת סלולרית בע"מ
20. הוט טלקום
21. הוט מובייל והוט מובייל תקשורת בינלאומית בע"מ
22. אינטרנט רימון ישראל (2009) בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ז
בניסן התשע"ו (5.5.16)
בשם
העותרת: עו"ד בכר ראובן; עו"ד יורם בונן;
עו"ד ברק גליקמן
בשם המשיבים 3-1: עו"ד
דנה בריסקמן
בשם המשיבה 4: עו"ד
דרור סברנסקי; עו"ד גילי ברוקס ורון;
עו"ד
ניר פלדשטיין
בשם המשיבה 5: עו"ד
יוסף בנקל; עו"ד צחי הראל; עו"ד משה מזרחי
בשם המשיבה 20: עו"ד
אסתר שטרנבך
בשם המשיבה 22: עו"ד
דב אברמוביץ
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א.
עתירה זו, ובה טענות עובדתיות ומשפטיות, הסבה עצמה על הרפורמה בתחום התקשורת הנייחת, ובכינויה "שוק סיטונאי". בהחלטה מיום 25.3.15 ציינו, כי כשלעצמנו לא נטינו לקבלת הטענות המשפטיות, מתוך גישה כי "על פרשנות הדין בסוגיה זו לתמוך בתכלית החקיקה במבט על, קרי שיפור השירות לציבור והתחרות, כהכרעה אסטרטגית", עם זאת בשל שאלות בעלות אופי טכני שאינן במומחיותנו אך שיכלה להיות להן השלכה בתחום הסבירות, כמו הנחות עבודה של שינוי בביקוש ב-31% למשך חמש שנים או בחירה ב"נקודות ייחוס" שונות, ביקשנו לקיים "שולחן עגול" בין העותרת למדינה. בעקבות זאת הוגשו הודעות על-ידי הצדדים, וקיימנו דיון נוסף ב-11.10.15.
ב.
בפסק דין חלקי מאותו יום נקבע בהסכמה, כי יידחו טענות העותרת בנושא הטלפוניה, אך הוחלט, לא בלי התלבטות, ולבקשת העותרת, להמשיך את הדיון בעתירה בכל הנוגע לנושא התעריפים. ביום 11.1.16 הוגשה הודעת עדכון מטעם המדינה. במסגרת ההודעה הציגו המשיבים 3-1 את עמדתם ביחס לשני נושאים הנוגעים לתעריפים בהם הייתה המדינה נכונה לבחון שינויים. בהודעת עדכון נוספת מיום 1.5.16 עדכנו המשיבים 3-1 בהתפתחויות בשני נושאים אלה. ביום 5.5.16 התקיים דיון נוסף, שלישי במספר, בעתירה. לאחר עיון, סבורים אנו כי העתירה מיצתה עצמה ולא נוכל להיעתר לה מעבר לשינויים שאליהם הובעה נכונות המדינה להידרש לעת הזאת.
ג.
העותרת עודה טוענת, כי התעריפים שקבעו המשיבים בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק של מפ"א), תשע"ה-2014, אינם סבירים. לפיכך, השאלה שעמדה בפנינו היא סבירות התעריפים שנקבעו על-ידי המשיבים; וכנודע, חוסר סבירות היא עילה משפטית לביקורת על החלטות של רשות מינהלית. ואולם, בית המשפט יתערב ככלל, רק כאשר ההחלטה שהתקבלה לוקה בחוסר סבירות ברמה ממשית ואף קיצונית. הדבר נכון ביתר שאת כשעסקינן בחקיקת משנה, בה יתערב בית המשפט רק במקרים בהם מתגלה במובהק אי סבירות מהותית או קיצונית, וכאשר לא ניתן לתקן את אי הסבירות באופן אחר (ראו בג"ץ 1105/06 קו לעובד נ' משרד הרווחה
(2014) ) . בית המשפט גם אינו מפעיל שיקול דעת עצמאי במקום הרשות, אלא מפעיל ביקורת שיפוטית על שיקול-דעתה.
ד.
האם החלטת המשיבים בנוגע לתעריפים לוקה בפגם משפטי של חוסר סבירות שיש בו כדי לבטלם? לאחר עיון בעתירה ובנספחים, ושמיעת טענות הצדדים, לא מצאנו כי עלה בידי העותרת להראות שהחלטת המשיבים מגלה חוסר סבירות מן הסוג המצדיק התערבות, גם אם יתכן ויכוח לגיטימי במיוחד בשאלת נקודות הייחוס כלפי מדינות אחרות. המחלוקת בין הצדדים היא בעיקרה כלכלית-מקצועית, וכידוע, במקרים מסוג זה יוחל מבחן הסבירות ביתר איפוק. כפי שציין השופט – כתארו אז – אור באחת הפרשות: "כשמדובר בעניין מורכב המחייב הכרעות רב-תחומיות שבמומחיות, ייטה בית המשפט שלא להתערב בהכרעת הרשות, המעוגנת בחוות-דעת מקצועית, אף אם קיימות חוות דעת המגיעות למסקנות מנוגדות" (בג"ץ 1554/95
עמותת "שוחרי גיל"ת נ' שר החינוך, התרבות והספורט , פ"ד נ(3) 2, 20 (1996); וראו, בנושא דומה מאוד לעתירה דנא, בג"ץ 6406/00
בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שר התקשורת , פ"ד נח(1) 433 (2001)).
ה.
נוסיף, וכך ראוי, כי בענייננו התקיים וממשיך להתקיים שיג ושיח ער בין העותרת לבין המשיבים. השינויים שנערכו במודל הכלכלי החל מינואר 2014 נעשו בהליך שימוע אשר כלל שני סבבים, ובמהלכו ניתנה לעותרת האפשרות להתייחס לשינויים במודל, עד לקבלת ההחלטה נשוא העתירה. העותרת ביקשה הבהרות רבות לאורך ההליך, וקיבלה תשובות מטעם המשיבים. בנוסף, כאמור, בהודעות העדכון האחרונות הודיעו המשיבים, כי הם נכונים לבחון שינויים ביחס לנושאים מסוימים הנוגעים לתעריפים. דברים אלה מקהים, מטבע הדברים, את החשש כי ההחלטה שיצאה מתחת ידיה של הרשות היא בלתי סבירה באופן קיצוני.
ו.
בסופו של יום לא ראינו איפוא עילה משפטית להתערבות, ועל כן איננו נעתרים לעתירה. העותרת תשלם למדינה וכן לכל אחת מן המשיבות 4, 5 ו-22 הוצאות בסך 20,000 ₪ (כולל).
ניתנה היום, ט"ו
באייר התשע"ו (23.5.2016).
המשנה לנשיאה
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט