פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8980/05 נטליה זדה נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
הגירה ומעמד · רישיון לישיבת קבע לבני זוג של אזרחים ישראליםעתירה לבג"ץ נגד סירוב לבקשה להסדרת מעמד בישראל

העתירה עסקה בסירוב המשיבים לתת לעותרות רישיון לישיבת קבע בישראל. בית המשפט קבע כי עתירות בנושא רישיונות לישיבת קבע דינן להתברר בבית המשפט המחוזי כבית משפט לעניינים מינהליים. משלעותרות עומד סעד חלופי, העתירה נדחתה על הסף והבקשה לצו ביניים נדחתה אף היא.

העובדות

העותרות הן אזרחית זרה שנישאה לאזרח ישראלי ובתה מנישואין קודמים. אשרות השהייה שלהן לא חודשו לאחר שהאישה הודיעה כי אינה מתגוררת עוד עם בעלה. לאחר פנייה חדשה להסדרת מעמד, המשיבים דחו את הבקשה, והוגשה העתירה. העותרות הבהירו כי הבקשה היא לרישיון לישיבת קבע ולא לאזרחות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדון בעתירה לבג"ץ בעניין הוצאת רישיון לישיבת קבע, או שיש להגיש אותה לבית המשפט המחוזי כבית משפט לעניינים מינהליים?

הלכות

  1. 1

    קיום סעד חלופי לעותרות מונע התערבות של בג"ץ.

    ״לרשות העותרות עומד, אם כן, סעד חלופי ולכן אין מקום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רישיון לישיבת קבע
  • בית משפט לעניינים מינהליים
  • סעד חלופי
  • נישואי פאראגווי
  • אזרחות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

8980/05

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

העותרות:

1. נטליה זדה

2. נטע קוברין

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. מר ששי קציר מנהל מינהל האוכלוסין

3. מינהל האוכלוסין סניף טבריה

עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים

בשם העותרות:

עו"ד א' אבוחצירה

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.אביה החורג של העותרת 1 הינו יהודי. הוא עלה ארצה מקזחסטן עם אימה של העותרת ועם שני אחיה למחצה בשנת 1994. העותרת 1 הגיעה ארצה בשנת 1995 לביקור משפחתי. בשנת 1996 נישאה העותרת 1 לאזרח ישראלי בנישואים הידועים כ"נישואי פאראגווי". בשלב כלשהו נכנסה העותרת 1 ארצה יחד עם ביתה מנישואין קודמים, העותרת 2. לעותרות הונפקו אשרות שהייה זמניות והן החלו בהליך המדורג לקבלת אזרחות. בשנת 2002, משנודע כי העותרת 1 איננה מתגוררת עוד עם בעלה, לא חודשו אשרות השהייה של העותרות. בחודש פברואר 2005 פנו העותרות למשיבים בבקשה חדשה להסדרת מעמדן בישראל. משסורבה בקשתן ביום 9.8.05, הוגשה העתירה דנא. ביום 21.9.05 ניתנה החלטה לפיה התבקשו העותרות להבהיר האם עתירתן מכוונת לקבלת רישיון קבע או לקבלת אזרחות. בתשובתן הודיעו העותרות, כי הבקשה שבעתירתן היא לקבלת רישיון לישיבת קבע בארץ.

2.דין העתירה להידחות על הסף. עתירות הנוגעות להוצאות רישיונות לישיבת קבע, להבדיל מבקשה לקבלת אזרחות, דינן להתברר בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. זאת, בהתאם לאמור בפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (ראו, בג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים , פ"ד נו(5) 950, 958-957). לרשות העותרות עומד, אם כן, סעד חלופי ולכן אין מקום להתערבותו של בית משפט זה.

3.העתירה נדחית אפוא על הסף וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים.

ניתן היום, ו' בתשרי תשס"ו

(9.10.05).

ש ו פ ט

ת ש ו פ ט ש ו

פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1קיום סעד חלופי לעותרות מונע התערבות של בג"ץ.