בג"ץ 8995/18 ראובן זנגי נ. האגף לסיוע משפטי

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בעתירה שבכותרת.

העותר לא הניח תשתית מפורטת ומתועדת אודות מצבו הכלכלי. בנוסף, לא מצאתי שההליך מגלה עילה. לפי סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 השגה על החלטותיו של ראש לשכת הסיוע המשפטי תהיה באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי והחלטתו של בית המשפט המחוזי תהיה סופית. ואכן, ערעור שהגיש העותר על ההחלטה של לשכת הסיוע המשפטי שלא להעניק לו סיוע נדחה בהחלטתה של כבוד הרשמת ת' בר-אשר מיום 19.11.2018, משלא שולמה אגרה בגינו (ערעור על החלטת הרשמת בעניין האגרה נדחה גם הוא בהחלטתו של כבוד השופט

מ' בר-עם מיום 27.11.2018 בע"א 52681-11-18).

בהתאם לסדרי הדין, לא ניתן להשיג על החלטתה של כבוד הרשמת באמצעות הגשת עתירה לבג"ץ. עוד אציין כי אף אם הייתה ניתנת החלטה לגופו של עניין בערעור שהגיש העותר לבית המשפט המחוזי, הרי כבר נפסק כי, ככלל, לא ניתן להשיג על פסק דין זה באמצעות הגשת עתירה לבג"ץ (ראו, למשל: בג"ץ 7107/00 דוברובנסקי נ' מנהלת לשכת הסיוע המשפטי (11.10.2000); בג"ץ 5231/06 דהן נ' הסיוע המשפטי חיפה (15.8.2006)).

הבקשה נדחית אפוא. האגרה תשולם עד ליום 6.1.2018 אחרת יימחק ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.