בג"ץ 9028/18 העמותה לקידום מוסר התשלומים בישראל נ. שר האוצר

השופט י' עמית :

1.

בעתירה שלפנינו מתבקש צו על תנאי המורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא יקבע הוראות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 14 לחוק מוסר התשלומים לספקים, התשע"ז-2017 (להלן: החוק או חוק מוסר התשלומים ).

2.

חוק מוסר התשלומים נועד "להסדיר ביצוע תשלומים לספקים בעד מכירת טובין, מתן שירות או ביצוע עבודה" (סעיף 1 לחוק). סעיף 14 לחוק קובע כי שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת (להלן: הוועדה ), יקבע הוראות באשר לדיווחים שיימסרו לוועדה לגבי יישום החוק, בתוך שישה חודשים מיום תחילת החוק (כלומר, עד ליום 30.12.2017). ואולם, הוראות כאלו לא נקבעו עד למועד הגשתה של עתירה זו.

3.

בתגובת המשיב מיום 18.9.2019 צוין כי ב-15.9.2019 פורסם תזכיר נוסח של תקנות לשם קבלת הערות מהציבור, וזאת לאחר שהתזכיר אושר בידי משרדי הממשלה הנוגעים בעניין. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 26.9.2019 קבענו כי העותרת תגיש למשיב את הערותיה לטיוטת התקנות, כי המשיב יגיש עדכון לגבי התקנת התקנות עד ליום 1.2.2020, ולאחר מכן נחליט על אופן הטיפול בעתירה.

4.

בהודעה המעדכנת שהגיש המשיב נמסר כי לאחר בחינה של הערות הציבור שהתקבלו ביחס לתקנות, ובכלל זאת הערותיה של העותרת, הועברו התקנות לאישורה של מחלקת הנסח וּ ת במשרד המשפטים. כמו כן, המשיב ציין כי בדומה להליכי חקיקה אחרים, לא ניתן היה להשלים את הליך התקנת התקנות בצל הנסיבות הפוליטיות החריגות שמאפיינות את התקופה הנוכחית, מאחר שסעיף 14 לחוק דורש כי התקנות תאושרנה על-ידי ועדת הכלכלה של הכנסת. על רקע האמור, המשיב טוען כי בהינתן שהוא פועל לקידום הליך התקנת התקנות, בכפוף לאילוצים שאינם תלויים בו, אין צורך בהתערבות שיפוטית בסוגיה.

5.

בתגובה שהוגשה לבית המשפט ביום 10.2.2020 טענה העותרת כי מאחר שנוסח התקנות שהועבר למשרד המשפטים לא הוגש לעיון בית המשפט או לעיונה, חרף בקשתה מהמשיב, הרי שהצורך בהתערבות שיפוטית עומד על כנו. בתוך כך, ביקשה העותרת מבית המשפט לקבוע כי על המשיב להעביר לעיונה את טיוטת התקנות העדכנית.

6.

לנוכח המתואר לעיל, אנו סבורים כי העתירה מיצתה את עצמה וכי דינה להימחק. מהודעות העדכון שהגיש המשיב לבית המשפט מסתמן כי הליך התקנת התקנות נמצא בשלבים מתקדמים, ככל שהדבר נוגע למשיב ובכפוף לאילוצים הפוליטיים שאינם תלויים בו. בנסיבות אלו, וכפי שציין השופט (כתוארו אז) גרוניס

בעתירה דומה, "אין סיבה להותיר את העתירה תלויה ועומדת על מנת שתשמש כממריץ לפעולה מהירה יותר של הרשויות" (בג"ץ 9682/10 מילועוף אינטגרציית פטם אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' שר החקלאות – משרד החקלאות ופיתוח הכפר , פס' 6 (24.11.2011); ראו גם בג"ץ 3993/12 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר , פס' 4 (27.4.2014); בג"ץ 8193/17 רפאל נ' שר האוצר , פס' 4 (24.12.2018), עתירות שעסקו אף הן באי התקנת תקנות). מובן, כי במידה שהתקנות לא תותקנה בשל פגם בהתנהלות מי מהרשויות הנוגעות בעניין, שערי בית המשפט פתוחים בפני העותרת.

7.

העותרת ביקשה להעביר לעיונה את הטיוטה העדכנית של התקנות, שהוכנה כאמור לאחר שנתקבלו הערות הציבור, ובכללו העותרת. סעד זה, שלא נתבקש בעתירה, עניינו בתוכן התקנות, ואין מקום להתערבות בית המשפט בשלב זה בתקנות גופן.

8.

אשר על כן, העתירה נמחקת. בהינתן כי היה על המשיב להתקין את התקנות זה מכבר, המשיב יישא בהוצאות העותרת בסך 5,000 ₪.