בג"ץ 9682/10מילועוף אינטגרציית פטם אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ. שר החקלא

השופט א' גרוניס :

1.

העותרות הינן משחטות של עופות המשווקות את תוצרתן בארץ ובחו"ל. לעתירה שהגישו יש שני ראשים: הראש האחד מופנה נגד המשיבים 2-1; בראש זה מבקשות העותרות להורות למשיבים אלה להתקין תקנות להסדרה של בדיקות משנה לעופות, כולל בנושא אגרות הבדיקה. הראש השני של העתירה מופנה נגד המשיבים 3-6; לגבי אלה מתבקש, כי לא יַתנו הכנסת עופות לתחום העיריות המשיבות 6-5 בתשלום אגרה; ולחלופין מלינות הן על שיעור האגרה שגובות עיריות אלה.

2.

מתברר, כי בדיקות של עופות המיועדים למאכל נעשות בשני שלבים. בשלב הראשון נעשית הבדיקה במהלך השחיטה והיצור במפעלים של העותרות (ובמפעלים דומים בארץ). בשלב השני נעשות בדיקות המכוּנות בדיקות משנה. בדיקות אלה מבוצעות בעת שהעופות מגיעים לתחומן של הרשויות המקומיות לשם שיווק בנקודות המכירה. העותרות סבורות שאין כלל צורך בבדיקות המשנה, אך לא על כך מלינות הן בעתירתן. טענתן של העותרות בכל בנוגע לראש הראשון של העתירה היא, כי לא קיים הסדר חוקי באשר לבדיקות משנה לגבי בשר עוף. לעומת זאת, קיים הסדר חוקי כללי לגבי בשר בהמות ודגים. ההסדר בנושא בשר בהמות מצוי בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד-1964, ואילו לגבי דגים חלות תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקות דגים), תשמ"א-1981. מכאן טענתן של העותרות כי גם בתחום עיסוקן – בשר עוף – יש לקבוע הסדר ארצי אחיד.

3.

מתברר, כי בנושא של בשר עוף נחתם ביום 5.2.90 הסכם בין השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, מרכז השלטון המקומי (משיב 7) והמועצה לענף הלול (משיבה 8). בהסכם, המכונה "ההסכם המשולש", הוסדר אופן ביצוע בדיקות המשנה, האגרה בגינן ומנגנון הגביה של האגרה. בשנת 2009 הודיעו המשיבות 5 ו-6 כי בכוונתן לגבות את האגרה באופן ישיר, על פי חוקי העזר שלהן.

4.

העותרות כרכו יחד את שני ראשי העתירה, אף שמכוּונים הם נגד רשויות מינהליות שונות, וכאשר קיים סעד חלופי ככל שמדובר בראש השני של העתירה (בהתאם לפרט 8 של התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000). כאמור, ראש זה מופנה נגד שתי עיריות ונגד גורם מינהלי ונושא משרה הפועלים אצלן. אכן, הענין של שתי העיריות קשור במידה מסוימת בסיפור הכללי באשר לבדיקות משנה לגבי בשר עוף. ברם, לא היתה כל מניעה להפריד בין העניינים ולעתור נגד העיריות בפני בית המשפט לעניינים מינהליים. כבר מטעם זה יש לדחות את העתירה ככל שמדובר בראש השני שבה.

5.

בראש הראשון של העתירה נטען, כזכור, כי יש להסדיר את הסוגיה של בדיקות משנה לבשר עוף על דרך הסדר חקיקתי כללי, בדומה להסדר לגבי בשר בהמות ודגים. מן התגובה של המשיבים 2-1 עולה, כי נושא זה מטופל על ידי רשויות השלטון המרכזי. כך, בשנת 2009 מונתה ועדה בינמשרדית לענין בדיקות משנה למוצרים מן החי (להלן - הוועדה ). בתחילת שנת 2010 הגישה הוועדה את המלצותיה. ההמלצות נדונו במועצה העליונה למזון, שהוקמה מכוח החלטת ממשלה בשנת 2004 (להלן - המועצה ). הוועדה הגישה בחודש אוגוסט 2010 דין וחשבון מתוקן, שאומץ על ידי המועצה בחודש דצמבר 2010. בעקבות זאת, גובשה טיוטה ראשונית של הצעת חוק לפיקוח על מוצרים מן החי, התשע"א-2011.

6.

הנה כי כן, הגורמים הרלוונטיים בשלטון המרכזי פועלים לשם הסדרת הנושא של בדיקות מזון מן החי, כולל בשר עוף. העותרות עצמן מודעות לכך שגם הרשויות המינהליות סבורות שיש צורך בשינוי המצב החוקי על דרך הסדרה כוללת (כך נאמר בסעיף 126 לעתירה). מן העתירה עולה, כי העותרות בדעה שהרשויות אינן פועלות במקרה זה בזריזות הראויה. מוכנים אנו להסכים כי ראוי לטפל בנושא בקצב מהיר יותר, הכל בהתחשב באילוצים השונים ובסדרי העדיפות לפיהן פועלות הרשויות. משברור כי הגורמים השלטוניים הרלוונטיים מודעים לנושא ופועלים לקידומו של הסדר חקיקתי כללי ומקיף, לא מצאנו שקיימת עילה להורות למשיבים 2-1 להתקין תקנות להסדרת הנושא של בדיקות משנה לגבי עופות. אף אין סיבה להותיר את העתירה תלויה ועומדת על מנת שתשמש כממריץ לפעולה מהירה יותר של הרשויות. יש לקוות שהנושא אכן יוסדר בלא צורך במעורבות של בית המשפט .

7.

העתירה נדחית. העותרות ישאו בשכר טרחה בסך 7,500 ש"ח למשיבים 2-1 ובאותו סכום למשיבים 6-3. לא ייעשה צו להוצאות לגבי המשיבים האחרים.