בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9032/01
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה
נ
ג
ד
המשיבים:
1.שר התשתיות הלאומיות
2.חברת החשמל לישראל בע"מ
3.שר לאיכות הסביבה
תאריך הישיבה:
י' בטבת תשס"ד
(2.2.04)
בשם העותר:
עו"ד איסר-איציק צפורה
בשם המשיבים 1 ו 3:
עו"ד קורן אורית
בשם המשיבה 2:
עו"ד חורש יהושע
פסק-דין
השופטת מ' נאור:
1.במהלך בירורה של עתירה זו הוציא בית המשפט, ביום 19.12.02 , צו על תנאי המורה לשר התשתיות הלאומיות ולשר לאיכות הסביבה ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטת שר התשתיות הלאומיות מיום 28.8.01 לאשר את תוכנית הפיתוח אשר הוגשה לו מטעם חברת החשמל בישראל בע"מ, המתייחסת להקמתה של תחנת כוח פחמית נוספת במתחם רוטנברג באשקלון. צו על תנאי זה הוצא לאחר שהסתבר כי ישנם חילוקי דעות בין שני השרים הנזכרים בעניין נשוא העתירה.
2.בעקבות הצו על תנאי התכנסה הממשלה ביום 29.12.02 , שמעה את עמדת השר לאיכות הסביבה, וניתנה על ידה ההחלטה מש/1 בה קבעה:
" לאשר מחדש את החלטת ועדת השרים לעניני חברה וכלכלה מס. חב/42 וכלכלה מיום 4.11.2002 בענין הסמכת חברת החשמל להגיש תכניות לוועדה לתשתיות לאומיות – הקמת תחנת כוח פחמית.
כדלקמן:
א.1) בהתאם לסעיף 76ב(ג) לחוק התכנון והבניה.
התשכ"ה-1965, להסמיך את חברת החשמל
לישראל בע"מ להכין תוכנית לתשתית לאומית
בהתאם לתוכנית הפיתוח שאושרה על-ידי
שר התשתיות הלאומיות ולהגישה לוועדה
הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות
כהגדרתה בסימן א' 1 לחוק התכנון והבניה,
התשכ"ה-1965.
2.להנחות את חברת החשמל להגיש לוועדה
הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות
תכנמית להקמת תחנת כח פחמית (פרוייקט D )
באתר רוטנברג אשקלון.
התוכנית תידרש ככל הנחוץ להיבטי זיהום האוויר ואיכות הסביבה.
ב. בנוסף לעיל:-
1.במועד הגשת התכנית לאישור הממשלה,
תידרש הממשלה, על פי דין, לסוגיה
בכללותה..."
3.ההחלטה זו של הממשלה הופכת, בשלב זה את העתירה שלפנינו לעתירה מוקדמת ואין מקום לכך שבית המשפט ידרש בשלב זה לטענותיה של העותרת.
בצדק ציינה הפרקליטות כי ההחלטה איננה סוף פסוק בהליך לאישור הקמתה של תחנת הכוח הפחמית. כשיוגשו התוכניות למוסדות התיכנון יחליטו הן "אם ובאיזה מתכונת לאשרן" ובסופו של ההליך התיכנוני תידרש אף הממשלה לנושא בהיותה הרשות לתיכנון המוסמכת לאשר תוכניות לתשתית לאומית.
4.על העותרת למצות תחילת טענותיה בפני מוסדות התכנון; מוסדות אלה הן המוסדות המתאימים לבחון את טענות העותרת; כחלק מההליך יוכן תסקיר השפעה על הסביבה. אין צריך לאמר כי על כל הנוגעים בדבר לשקול את טענות העותרת כולן בפתיחות ובנפש חפצה.
5.אם לאחר השלמתו של ההליך לא תבוא העותרת על סיפוקה – שערי בתי המשפט פתוחים לפניה, אך לעת הזו אין מקום להתערבותו של בית משפט זה.
6.על כן נדחית עתירה זו בלא צו להוצאות.
ניתנה היום, י' בשבט תשס"ד (2.2.04)
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש
ו פ ט