בג"ץ 9097/08 אס"ף-אגודת חולי סי.אף.אס ופיברומיאלגיה נ. המוסד לביטוח לאומי

השופט ח' מלצר:

1.

העותרת היא עמותה בה חברים חולים הלוקים בתסמונת הפיברומיאלגיה ובתסמונת התשישות הכרונית (להלן: התסמונות ). המשיב פועל, בין היתר, לקביעת נכויות על-פי מבחנים שמפורטים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות

לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התוספת ). כיוון שבתוספת אין פריט ספציפי המתייחס לנכות לגבי אלו הלוקים בתסמונות, פנתה העותרת למשיב בבקשה לפעול לעדכון התוספת. בעקבות זאת ביקש המשיב לערוך בדיקה מקיפה בענין, ופנה לצורך זה לאיגוד הראומטולוגי (להלן: האיגוד ), וזאת באמצעות יו"ר האיגוד, על מנת שתוקם ועדה, אשר תבחן את הנושא, ויהיו בה חברים מן האיגוד, כמו גם גורמים מקצועיים נוספים (להלן: הועדה ). העותרת טוענת כי יו"ר האיגוד דהיום, פרופ' משה טישלר, מצוי במצב בו מתעורר לגביו חשש לניגוד ענינים, זאת בשל זיקתו הנטענת לחברות ביטוח מסוימות, כעולה, לשיטת העותרת, משני פסקי דין של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב - יפו (בל 4328/05 רום נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 7.8.06); בל 6883/06 חסדאי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 4.6.07)). יצוין כי העותרת איננה חולקת על מקצועיותו, מומחיותו ויושרו של פרופ' טישלר, אלא רק טוענת, כאמור, כי הוא נתון לדעתה במצב של ניגוד עניני מובנה. פניה של העותרת למשיב בדרישה למנוע את מעורבותו של פרופ' פישלר בועדה לא צלחה בתחילה ולכן הוגשה העתירה, בגדרה ביקשה העותרת לחייב את המשיב לחזור בו מפנייתו לפרופ' טישלר בבקשה שיפעל כאמור לעיל וייעץ לו בדבר הצורך והאופן הראוי לעדכון התוספת. פרופ' טישלר לא צורף כמשיב לעתירה.

2.

המשיב הודיע בתגובתו המקדמית לעתירה מתאריך 18.11.08, כי עד להשלמת בירור העובדות הנטענות בעתירה, הוא מסכים להשעות את הפניה לפרופ' טישלר, בציינו כי עד כה ממילא לא נתקבלה כל תגובה, או חוות דעת בקשר עם אותה פניה. בעקבות תגובה מקדמית זו הוצא בתאריך 19.11.08 צו ביניים ארעי בתיק, לפיו יימנע המשיב מלקבל ייעוץ מפרופ' טישלר, בדבר הצורך והאופן הראוי לעדכן את רשימת הליקויים שבתוספת, וזאת עד להחלטה אחרת בעתירה, ובמקביל נתבקשה הגשת תגובה מקדמית משלימה בתוך חודשיים. בתגובה המקדמית המשלימה, מתאריך 19.1.09, ציין המשיב כי אף שהפנייה לאיגוד אכן נעשתה באמצעות פרופ' טישלר, הרי שהלה הבהיר באמצעות בא-כוחו כי אין בדעתו להיות חבר בוועדה שתבדוק את הנושא, וממילא –הוא גם לא יעמוד בראשה. המשיב הדגיש כי לדידו לפרופ' טישלר אף לא תהא מעורבות בגיבוש הוועדה, והוא לא יהיה חבר בה, או ישמש כיושב הראש שלה. לפיכך, גורס המשיב, כי אין מניעה להמשיך בהליכים להקמת הוועדה, וכי העתירה – התייתרה.

3.

בשים לב להתפתחויות הנ"ל, נתבקשה העותרת להודיע האם היא עומדת עדיין על עתירתה. העותרת השיבה כי משהוברר למשיב כי יו"ר האיגוד (אליו בוצעה הפניה) הוא פרופ' טישלר, וכי הלה, מצוי (על פי טענת העותרת) בניגוד עניינים, היה על המשיב "למנוע את קיומו של מצב ניגוד העניינים". כן מוסיפה העותרת כי חרף עמדת המשיב היא עדיין חוששת שפרופ' טישלר הוא שימנה את חבריה של הועדה, וייתכן שאף יכהן בה. לאור האמור הודיעה העותרת כי היא עומדת על עתירתה, כאשר לסברתה לאור היעדר כל מחלוקת של ממש בין הצדדים, יש ליתן צו מוחלט בעתירה, ולחלופין יש להוציא צו על תנאי בה, כמבוקש בעתירה. נוכח עמדתה האמורה של העותרת יש צורך להכריע בגורלה של העתירה.

4.

דין העתירה להידחות, שכן היא התייתרה . חרף החששות אותן הביעה העותרת, הרי שניתנו הבהרות מפורשות של המשיב כי לפרופ' טישלר לא תהא מעורבות בגיבוש הוועדה והוא לא ישמש כיו"ר שלה, או כחבר בה (ראו: סעיפים 10 ו-11 לתגובה המקדמית מתאריך 19.1.09). הבהרות אלה אף נתמכות בהודעתו של פרופ' טישלר עצמו, מתאריך 1.3.09 (בסעיף 36). בנסיבות אלה אין כל מקום ליתן צו כלשהו בעתירה. מובן, שאם המצב העובדתי ישתנה והמשיב יחליט, בניגוד להצהרתו, לערב את פרופ' טישלר בועדה או בהקמתה

- זכויות העותרת שמורות לה והדרך תהיה פתוחה בפניה לשוב ולפעול אצל המשיב, ובמידת הצורך – בערכאות המשפטיות, למניעת הדבר. למותר לציין שאין בדברינו אלה כדי לחוות בשלב זה כל דעה בשאלה האם היה קיים או שיש פסול כלשהו במעורבות של פרופ' טישלר במכלול, או אם הוא נגוע בניגוד עניינים כלשהו, כטענת העותרת.

5.

בשולי הדברים נציין כי בתאריך 1.3.09 הגיש פרופ' טישלר בקשה להצטרף כמשיב לעתירה, בהלינו על "מסע הצלב" שמנהלת העותרת כנגדו, על פי טענתו. ההצטרפות כמשיב לעתירה נומקה על ידו, בין היתר, גם על מנת שבית משפט זה יבטל את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בענין חסדאי , יורה למשיב להעביר לפרופ' טישלר כספי מחקר מסוימים, וכן יצרף אותו לועדות ערר רפואיות שונות. ברם, ככל שברצונו של פרופ' טישלר לנסות ולהשיג את המפורט בבקשת ההצטרפות שלו וככל שעומדות לו זכויות כלשהן בהקשר זה (ואף על כך אין אנו מחווים דעה) – עליו לפעול בדרכים המקובלות ולא לכרוך את דרישותיו האמורות בעתירתה של העותרת. בכל מקרה, משנדחית העתירה, ממילא מתייתרת אף בקשה ההצטרפות.

6.

לאור כל האמור לעיל – העתירה נדחית. צו הביניים שהוצא בתאריך 19.11.08 מתבטל נוכח הצהרות המשיב. בנסיבות העניין – ולאחר שהעותרת לא ניצלה ההזדמנות לחזור בה מן העתירה ואף לא צירפה את פרופ' טישלר כמשיב – העותרת תשלם למשיב הוצאותיו בסך 3,000 ש"ח.