בג"ץ 9124/17 קאלף לינדה נ. מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

העתירה שבפנינו נסבה על בקשתה של העותרת 1 (להלן: העותרת ) להאריך את אשרת הביקור שניתנה לה על מנת שתוכל לשהות באזור עם בני משפחתה, הם העותרים 4-2. לצד הסעד הפרטני כללו העותרים בעתירה גם סעדים כלליים הנוגעים למדיניות המשיבים בכל הנוגע לרישיונות ביקור ארוכי-טווח הניתנים לבני משפחה של תושבי האזור.

2.

בתגובה המקדמית שהגישו המשיבים ביום 15.10.2018 הם ציינו כי הוחלט ליתן לעותרת, לפנים משורת הדין, אשרת ביקור באזור למשך שלושה חודשים, כך שבמהלך תקופה זו תוכל לפנות לרשות הפלסטינית בבקשה לאיחוד משפחות. עוד התחייבו המשיבים שלא לפעול להרחקת העותרת מהאזור עד לאחר חלוף 30 ימים ממועד

ההחלטה בבקשה לאיחוד משפחות. על רקע האמור נטען כי הסעד העיקרי המבוקש בעתירה נענה. לצד זאת, עדכנו המשיבים כי מתקיימת עבודת מטה לקידום מתווה לטיפול בבקשות כניסה ושהייה באזור של זרים הנשואים לפלסטינים, וכי המשיבים פועלים להביא את המתווה המוצע בפני הדרג המדיני.

3.

ביום 3.3.2019 התקיים בפנינו דיון בעתירה. בתום הדיון הורינו למשיבים להגיש הודעת עדכון עד ליום 1.9.2019. בהמשך לכך, הגישו המשיבים הודעות עדכון עתיות במסגרתן מסרו פרטים באשר להתקדמות של עבודת המטה האמורה, שהתמשכה זמן רב מהצפוי. המשיבים הסבירו כי הדבר קשור בתקופות החוזרות ונשנות של מערכות בחירות

שלא אפשרו קידום ממשי של עבודת המטה. עם כינונה של הממשלה הנוכחית בחודש יוני 2021 זו חודשה (ולדברי המשיבים אף הואצה).

4.

בהודעת העדכון מיום 2.11.2021 מסרו המשיבים כי הם העבירו את אישורם המוקדם להסדרת מעמדה של העותרת בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 28(11) לנספח III

(פרוטוקול בנושא עניינים אזרחיים) להסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, כ"א 33(1071), 1 (נחתם ב-1995) (להלן: הסדר הביניים ), וכי על כן הרשות הפלסטינית רשאית כעת לרשום את העותרת כתושבת האזור. בהמשך לכך הם טענו כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק, בשים לב לפסיקתו של בית משפט זה שלפיה בשלב הנוכחי יש להפנות פניות בנוגע להסדרת מעמדה של העותרת לגורמים הרלוונטיים ברשות הפלסטינית.

5.

בתגובת העותרים מיום 21.11.2021 נטען כי העותרת טרם קיבלה תעודת זהות פלסטינית, כך שהסעד בעניינה טרם התקבל במלואו, וכן כי לעתירה סעד כללי נוסף שטרם קיבל מענה, בשים לב לכך שעבודת המטה טרם הסתיימה והמשיבים טרם מסרו עדכון ממשי בעניין זה.

6.

המשיבים הגישו תגובה נוספת ביום 9.12.2021, בהתייחס לטענות העותרים. בתגובה הם חזרו וטענו כי בשלב הנוכחי הסמכות לרשום את העותרת במרשם האזור נתונה בידי הרשות הפלסטינית, ולא בידי המשיבים. באשר לסעדים הכלליים שהתבקשו בעתירה, טענו העותרים כי בשים לב למסירת אישורם המוקדם להסדרת מעמדה של העותרת, סעדים אלה נותרו תיאורטיים בלבד, ואין מקום לדון בהם כאן מעת שעניינם של העותרים הקונקרטיים בא על פתרונו. המשיבים מוסיפים כי ממילא תלויה ועומדת בפני בית משפט זה עתירה נוספת שבמסגרתה נדונה עבודת המטה, וכי הם ביקשו לשוב ולעדכן בנוגע אליה במסגרת אותו הליך (בג"ץ 1273/19, להלן: העתירה הנוספת ). על כן, טוענים המשיבים, ממילא הדברים יעמדו לביקורת שיפוטית במסגרת הליך אחר, ואין צורך בהותרתו של ההליך דנן על כנו גם כן.

7.

לאחר ששקלנו את מכלול הטענות מצאנו להורות על מחיקת העתירה. זאת, בהתחשב בהכרעות שהתקבלו בעתירות דומות שאף בהן התבקשו סעדים קונקרטיים בעניין הסדרת מעמד באזור, לצדם של סעדים כלליים. באותם מקרים, לאחר שהודיעו המשיבים כי העבירו את אישורם להסדרת המעמד לגורמים הרלוונטיים ברשות הפלסטינית, נקבע כי על העותרים לפנות לגורמים אלה, ולאחר רישומם במרשם האזור – הגורם הפלסטיני יוכל להעביר על כך הודעה למינהל האזרחי, שיפעל לרישום בהעתק מרשם האוכלוסין שבידי המשיבים (ראו: בג"ץ 7429/17 אקניבי נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (28.10.2021); בג"ץ 6103/17 הרבך נ' מדינת ישראל (12.12.2021) (להלן: עניין הרבך )). חזקה על המשיבים כי יפעלו בהתאם לכך במהירות הראויה, כאשר תתקבל אצלם ההודעה האמורה מטעמם של גורמי הרשות הפלסטינית.

8.

באשר לטענות העותרים ביחס לסעדים הכלליים שהתבקשו בעתירה, ולעדכוני המשיבים ביחס לעבודת המטה, יצוין כי כפי שנקבע בעניין הרבך – עדכון בעניין זה יימסר בעתירה הנוספת שעודנה תלויה ועומדת בפני בית משפט זה, ושבה לא התקבלו הסעדים הקונקרטיים שהתבקשו ביחס לכלל העותרים שם, בשונה מן המקרה דנן. טענות העותרים בעניין זה יהיו שמורות להם, ככל שיבקשו להעלותן בעתיד על רקע עובדתי קונקרטי רלוונטי. אכן, לעתים יש מקום להותיר הליך על כנו, גם כאשר נפתר עניינו הקונקרטי של העותר, לנוכח צפי לכך שהנושא יחזור ויעלה בפני בית המשפט בעניינים רבים אחרים. אולם, משקיים ממילא הליך נוסף שבו אותה שאלה צפויה להתברר, טעמים של יעילות דיונית תומכים בכך שלא יתקיימו הליכים מקבילים באותו עניין עצמו שלא לצורך.

9.

סוף דבר: משהעבירו המשיבים את אישורם המוקדם להסדרת מעמדה של העותרת בהתאם להסדר הביניים, העתירה מוצתה בעיקרה ואנו מורים על מחיקתה. במכלול הנסיבות ובהתחשב בהוצאות שנפסקו בהליכים המקבילים – אנו מורים כי המשיבים ישאו בהוצאות העותרים בסך של 5,000 שקלים.