בג"ץ 9160/06 ריבה רוכברג,עו"ד נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב

השופט ס' ג'ובראן:

העותרת בעתירה שבפנינו מבקשת, כי נקבע שפסק הדין שניתן בבית-משפט זה בתיקי על"ע שמספרם: 11172/04, 11462/04, 9823/05, 11037/05 (להלן: פסק הדין) הינו בטל מעיקרו מחמת חוסר סמכות.

העותרת הינה עורכת דין אשר הורשעה בשורה של עבירות על-ידי המוסדות המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. העותרת והמשיב ערערו לבית-משפט זה בשבתו כבית-משפט לערעורים בנוגע לשני פסקי דין של בית-הדין המשמעתי הארצי (להלן: בית הדין הארצי). ערעורה של העותרת

על ההרשעה נדחה וערעורו של המשיב בנוגע לגזר-הדין התקבל ובית-המשפט גזר על העותרת השעיה של חברותה בלשכת עורכי הדין לתקופה של 18 חודשים.

לטענת העותרת, פסק-הדין ניתן שלא בסמכות וזאת משתי סיבות: ראשית, משום שנקבע בפסק הדין, כי העותרת הורשעה בגין אמרותיה כנגד עו"ד אורי דניאל למרות שבית-הדין המשמעתי המחוזי זיכה אותה מאישומים אלו (להלן: פרשת אורי דניאל). שנית, בגין פרשה אחרת בה הורשעה העותרת נגזר עליה בבית-הדין המשמעתי המחוזי עונש של השעיה על תנאי למשך שישה חודשים (להלן: פרשת חיים רז). בית-הדין הארצי ובית-משפט זה ביושבו כערכאת ערעור החמירו בעונשה של העותרת במסגרת ערעור שהוגש לגבי מספר פרשיות בהן היתה מעורבת העותרת, כולל פרשת חיים רז. לטענתה לא ניתן היה להחמיר בעונשה בגין פרשה זו היות והמשיב לא ערער לגבי קולת העונש שנגזר עליה בגינה.

מנגד, טוען בא-כוח המשיב, כי דין העתירה להדחות על הסף וזאת לאור ההלכה, לפיה בית-המשפט העליון ביושבו כבית-משפט גבוה לצדק לא יהווה ערכאת ערעור על פסקי דין של בית-המשפט העליון ביושבו כערכאת ערעור. בנוסף, מציין בא-כוח המשיב את העובדה, כי העותרת הגישה בקשה לדיון נוסף על פסק הדין ובקשתה נדחתה (דנ"פ 7653/06). לגופו של עניין, טוען בא-כוח המשיב, כי עונשה של העותרת נגזר בגין פרשות מרובות בהן הורשעה וכי העובדה שבפסק הדין נכללו ביטויים בגינם זוכתה אינה מהווה טעות מהותית היות והעונש לא נגזר אך לגבי פרשה זו. לעניין פרשת חיים רז, טוען בא-כוח המשיב, כי העותרת נתנה את הסכמתה לכך שהדיון בפרשה זו, ביחד עם הרשעות נוספות, יוחזר לבית-הדין המשמעתי הארצי על מנת שיינתן גזר דין אחד בכל הפרשות. היות וגזר הדין לא ניתן אך בגין פרשה זו אלא בגין כל ההרשעות לא ניתן לטעון לחוסר סמכות במתן גזר הדין.

דין העתירה להדחות על הסף. הלכה היא, כי בית-משפט זה בשבתו כבג"ץ לא ישמע השגות על פסקי-הדין של בית-המשפט העליון בשבתו כערכאות ערעור, אלא במקרים נדירים בלבד (בג"ץ 6496/99 עמותת א.ל.ע.ד. אל עיר דוד נ' בית המשפט העליון , פ"ד נה(1) 193). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים בהם הנסיבות מצדיקות סטייה מכלל זה. בית-משפט זה בשבתו כבית-משפט לערעורים החליט להחמיר בעונשה של העותרת לאור ריבוי העבירות בהן הורשעה ולאור הרשעותיה הקודמות. לא נגזר על העותרת עונש נפרד בגין שתי הפרשות אותן היא ציינה בעתירתה, אלא העונש נגזר בגין מכלול העבירות בהן הורשעה. לאור זאת לא מצאנו עילה להתערבותנו בפסק הדין. יתרה מכך, העותרת הגישה בקשה לדיון נוסף בפסק הדין ולא העלתה בבקשתה את הטענות אותן היא מעלה בעתירה זו. אף מסיבה זו דין העתירה להדחות על הסף.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.