פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
9354/11
לפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ח' מלצר
העותרת:
אלמגור ארגון נפגעי הטרור
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. שירות בתי הסוהר
עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים
בשם העותרת:
עו"ד נפתלי ורצברגר
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.
היום, 18.12.11, אמורה המדינה לשחרר מבתי הכלא 550 אסירים ועצירים בטחוניים. פעולה זו מהווה את השלב השני של ההסכם לשחרורו של החייל החטוף, רס"ל גלעד שליט. בעתירה דנא, שהוגשה היום, מבקשת העותרת למנוע כליל את השחרור ולחלופין, כי בין המשוחררים לא ייכללו כאלה שטרם השלימו שני שלישים מתקופת מאסרם או שנמנעו מלחתום על התחייבות שלא לשוב לפעילות טרור. עוד נטען באופן חלופי כי עדיף לשחרר אסירים חברי ארגון החמאס שתקופת מאסרם קצרה על פני שחרור של אנשי פתח, המרצים עונשי מאסר ארוכים.
2.
החלטנו לדחות את העתירה על הסף, בלא לבקש תגובה של המשיבים.
3.
בחודש אוקטובר האחרון דן בית משפט זה במספר עתירות בהן הועלו השגות על החלטת הממשלה לאשר את ההסכם שהביא לשחרורו של החייל גלעד שליט. ארבע מן העתירות נידחו ביום 17.10.11 (בג"ץ 7523/11, 7540/11, 7547/11 ו-7554/11). העותרת דכאן הייתה אחת מן העותרים באותן עתירות. ביום שלשום, 16.12.11, דחה בית משפט זה עתירה שהוגשה על ידי אחרים, שמטרתה הייתה למנוע את שחרורם של אלה הצפויים להשתחרר היום (בג"ץ 9295/11).
4.
בעתירה הנוכחית טוענת העותרת כי "ההתעקשות לקיים בג'נטלמניות פולנית את חלקה השני של העסקה גובלת בחוסר סבירות קיצונית". עוד נטען, כי שמותיהם של האסירים הצפויים להשתחרר פורסמו אך ביום 14.12.11, היינו לפני ארבעה ימים. בדיקה של השמות גילתה, כך העותרת, כי חלק לא מבוטל מן האסירים המשתחררים ריצו עד עתה אך שליש מתקופת המאסר.
5.
בפסק הדין שניתן בבית משפט זה אך לפני יומיים נאמר, בין היתר, כי "מטבע הדברים, ומשיקולים ברורים, על הממשלה לעמוד בהתחייבותה שניתנה, נחתמה ואושרה בהסכם שהביא לשחרורו של החייל גלעד שליט". ברי, שאין מקום שבית משפט זה יחייב את הממשלה שלא לקיים התחייבות בינלאומית שזו נטלה על עצמה. אף אין מקום לומר שקיום ההסכם על ידי מדינת ישראל הוא בגדר פעולה הגובלת בחוסר סבירות קיצונית. כמו כן, אין לקבל שבית משפט זה יתערב בהחלטה בדבר זהותם של המשוחררים. כאמור, העותרת טוענת כי עדיף לשחרר חברי חמאס על פני חברי פתח, כאשר הראשונים מרצים עונשי מאסר קצרים. ברור, שסוגייה מעין זו נתונה לשיקול דעתן של רשויות המינהל, במיוחד אלה המופקדות על ענייני ביטחון. אין מקום שבית המשפט הוא שיכריע האם עדיף לשחרר דווקא אסירים המשתייכים לארגון החמאס על פני אלה המשתייכים לארגון הפתח. הוא הדין לגבי השאלה האם רצוי לשחרר אסירים שריצו רק שליש מתקופת מאסרם.
6.
העתירה אינה מגלה עילת התערבות בהחלטות המינהליות בדבר שחרור האסירים וזהותם ולפיכך הננו מחליטים לדחותה.
ניתן היום, כ"ב בכסלו תשע"ב (18.12.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט