פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
9476/96 - ה'
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
העותר
:
מאיר
סרגובי, עו"ד
נגד
המשיבים
:
1.
בית הדין הרבני האזורי ירושלים
2.
הדיין הרב זלמן נחמיה גולדברג
3.
הרב אליהו בן דהן, מנהל בתי הדין הרבניים
4.
שר הפנים
5.
מנהל אגף מרשם אוכלוסין, משרד הפנים
בקשה לדחית מועד דיון
בשם
העותר: בעצמו
בשם
המשיבים 3-5: עו"ד יהודה שפר
החלטה
בפני בקשה לדחיית מועד דיון בעתירה הקבועה ליום 13.8.98.
ענינה של העתירה היא שאלת סמכותם של בתי דין רבניים לדון, בהסכמת הצדדים, בענין של התרת נשואים של יהודי ומי שאינו יהודי.
העתירה הוגשה ביום 29.12.96. באפריל 1997 בקש העותר כי יקבע מועד לדיון בעתירה. בהחלטתי מיום 9.4.97 קבעתי כי אין דחיפות מיוחדת בעתירה המחייבת הקדמת הדיון בה על פני עתירות אחרות שהוגשו קודם לעתירה זו.
ביום 14.8.97 קבעה השופטת, הרשמת, א' אפעל-גבאי בהחלטה בבקשה נוספת לקביעת מועד דיון כי יעשה נסיון לקבוע את העתירה לדיון לפני תום שנת 1997.
העתירה נקבעה לדיון ליום 9.12.97 אך תאריך זה נדחה, רק ביום 19.3.98 התקיים דיון בעתירה. השופטים קבעו בהחלטתם (מיום 19.3.98) כי הדיון בעתירה יידחה לתשעים ימים. כן קבעו כי בחלוף התקופה תוגש הודעה משלימה מטעם הפרקליטות, על-פיה יקבע השמך הטיפול בעתירה. הודעה משלימה כאמור לא הוגשה עם תום התקופה.
ביום 30.6.98 הגיש העותר בקשה דחופה לקביעת המשך דיון בעתירה. העותר ציין בבקשתו כי פנה לעו"ד שפר, בא-כח המשיבים 3-5 בענין זה, ועו"ד שפר בקש ארכה של מספר ימים כדי לקבל את תגובת המשיבים, אך יצא לשירות מילואים מבלי שהודע לעותר על תגובתו.
בעקבות בקשה זו נקבעה העתירה לדיון ליום 13.8.98.
רק בעקבות ההודעה על קביעת העתירה לדיון הגיש בא-כח המשיבים 3-5, עו"ד שפר, בקשה לדחות את מועד הדיון ולהאריך את המועד להגשת הודעה משלימה מטעם פרקליטות המדינה. עו"ד שפר מבקש דחיה של תשעה חודשים כדי לפעול לתיקון חקיקה, תוך התחייבות שבתקופה זו לא יידונו תיקים מסוג התיקים נשוא העתירה בבתי הדין.
ראשית, עלי לציין בתרעומת כי שוב מגיש בא-כח המדינה בקשה להארכת מועד זמן רב לאחר חלוף המועד שנקבע. המועד להגשת התגובה היה תשעים ימים לאחר מועד הדיון בעתירה שהיה ביום 19.3.98 היינו, 19.6.98. הבקשה הוגשה ביום 20.7.98, חודש לאחר חלוף המועד. רק מטעם זה יש מקום לדחות את הבקשה.
בנוסף, לגופו של עניין, טוען העותר בתגובתו לבקשה כי ההנחיות לפיהן לא ידונו בתי הדין הרבנים בתיקים מסוג התיקים נשוא העתירה עד להכרעה בה, שכבר הוצגו לבית המשפט במועד הדיון, "הופרו בצורה גסה ומתמדת" ע"י המשיבים וכי ממשיכים עד היום להתקיים דיונים בתיקים מסוג זה.
לטענתו של העותר אין מקום להאריך בתשעה חודשים את המועד כדי לאפשר למשיבים לגבש הנחיות מה שלא הצליחו לעשות מאז הגשת העתירה בשנת 1996 או מאז המועד האחרון לדיון.
צודק העותר בטענתו האחרונה. העתירה הוגשה בשנת 1996, והמשיבים יכולים היו, לו רצו בך, לגבש את עמדתם בתוך תקופה זו.
הבקשה לדחיית מועד הדיון נדחית. הדיון יתקיים במועדו ביום 13.8.98. כדי לא לסכל את הדיון, אני מקבלת את הבקשה להארכת מועד, על אף שכאמור, זו הוגשה חודש לאחר המועד בו היו המשיבים 3-5 אמורים להגיש תגובה זו. התגובה תוגש עד ליום 5.8.98.
בא-כח המשיבים 3-5 ידאג להעברת התגובה בפקסימיליה ישירות לעותר עד לתאריך האמור.
העתק החלטה זו יועבר לעו"ד פוגלמן, מנהל מחלקת הבגצ"ים בפרקליטות המדינה.
ניתנה היום, ה' באב תשנ"ח (28.7.98).
מיכל אגמון, שופטת
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96094760.
P09