לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
העותר הגיש עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לערעורים. העותר חזר בו מהעתירה, ובית המשפט קבע שמדובר בעתירת סרק שהסבה טרחה למשיבים. העתירה נמחקה והעותר חויב בשכר טרחת עורך דין של 5,000 ש"ח למשיבה השנייה.
העובדות: העותר הגיש עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לערעורים, בהליך שבו המשיבה השנייה הייתה צד. לאחר הגשת העתירה חזר בו העותר ממנה. בית המשפט מצא כי מדובר בעתירת סרק.
העובדות
העותר הגיש עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לערעורים, בהליך שבו המשיבה השנייה הייתה צד. לאחר הגשת העתירה חזר בו העותר ממנה. בית המשפט מצא כי מדובר בעתירת סרק.
השאלות המשפטיות
1.האם יש להורות על מחיקת עתירה שהוגשה לבג"ץ לאחר שהעותר חזר בו ממנה?
2.האם יש לחייב את העותר בהוצאות משפט למשיבה 2 בשל עתירת סרק?
הלכות
1
עתירה שהוגשה ללא בסיס והסבה טרחה וטרדה למשיבים היא עתירת סרק, ולכן יש לחייב את העותר בשכר טרחת עורך דין למשיבה.
״העתירה שהוגשה היא עתירת-סרק אשר הסבה טרחה וטרדה למשיבים״