בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
10667/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ח' מלצר
העותר:
פלוני
נ
ג
ד
המשיבים:
1.בית הדין הרבני הגדול לערעורים
2. פלונית
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר:
בעצמו
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותר והמשיבה 2 נישאו בשנת 1993. בשנת 2004 התגלע קרע בין בני הזוג. בשנת 2006 הגישה משיבה 2 - שמושבה כעת בארצות הברית - תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי באמצעות בא כוח ישראלי. העותר לא צירף את כל החלטות בתי הדין שניתנו בעניינו, אך מפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 15.4.07 עולה כי כבר ביום 25.3.07 חייב בית הדין הרבני הגדול את העותר לתת גט לאשתו, והורה לבית הדין האזורי "לעשות את כל הדרוש, בכדי לאכוף עליו מתן גט". ביום 15.4.07 קיבל בית הדין הרבני הגדול את ערעור משיבה 2 על פסק דינו של בית הדין האזורי (שלא צורף), וקבע שיש להפעיל אמצעים לאכיפת מתן גט - ונקבעה ישיבה נוספת. ביום 4.9.07 קבע בית הדין הרבני הגדול כי העותר ייאסר למשך שישים ימים החל מיום 19.9.07 - אלא אם כן יתן גט לאשתו או לשליח מטעמה. יאמר כבר כאן כי העותר אינו במאסר.
ב.
בסוף חודש אוקטובר הגיש העותר שתי בקשות לבית הדין הרבני הגדול.
האחת , בקשה לביטול פסק הדין, שנומקה בכך שבא כוח משיבה 2 הגיש וניהל את תביעת הגירושין ללא ייפוי כוח מתאים; שההרכב אשר השית את המאסר אינו ההרכב שדן בתיק בגלגוליו הקודמים (הדיין הרב בוארון הוחלף בנשיא הרב עמאר); ושבפסק הדין מיום 4.9.07 נקבע לראשונה כי הגט יכול שיימסר לשליח האשה. השניה , בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד לדיון בבקשה לביטול פסק דין (יצוין כי בשלב זה הגיש העותר עתירה (בג"צ 9478/07) שעניינה אי העברת בקשותיו לדיון - אך זו נדחתה על הסף ביום 14.11.07). בית הדין קבע את הדיון בשתי הבקשות ליום 1.1.08.
ג.
בעתירה שלפנינו מבקש העותר לחייב את המשיב 1 לדון בבקשתו לצו ארעי לעיכוב המאסר. כן התבקש צו ביניים שיעכב את תחילת הריצוי. אין בידינו להיעתר למבוקש. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני הגדול (בג"ץ 1842/92 בלויגרונד נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מו(3) 423; בג"צ 1804/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי (לא פורסם)). בוודאי שכך הדברים כאשר העניין תלוי ועומד, ושעה שבית הדין הרבני הגדול טרם אמר את דברו בסוגיה המהותית. בפועל, משמעות קבלת העתירה היא חיוב בית הדין הרבני להקדים את מועד הדיון בבקשות העותר - הקבוע לעוד שבועיים ימים; בכגון אלה תהיה התערבות בית משפט זה, אם בכלל, מוגבלת ביותר. כך הוא ביחס לערכאות הדיוניות במערכת המשפט הרגילה (בג"צ 5679/07 עו"ד בן ציון קבלר נ' כב' השופט אהרון אמינוף (לא פורסם), וכך הוא ביחס לבתי הדין הרבניים (בג"צ 8718/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם)). מעבר לצורך נאמר, כי גם לגופו של עניין - ובהתחשב בהתנהלות העותר, ומהות טענותיו - לא מצאנו, כשלעצמנו, שנפל פגם בהחלטות בית הדין הרבני הגדול. כאמור, לא נוכל להיעתר למבוקש.
ד.
לאחר כתיבת פסק הדין הגיש העותר שתי תעודות רפואיות בעניין מצבו הרפואי, וההשלכות האפשריות של מאסר. חזקה על העותר שיביא תעודות אלה בפני בית הדין הרבני. עותק מפסק דיננו יובא לידיעת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני.
ניתן היום ח' בטבת תשס"ח (17.12.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט