פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
5679/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
עו"ד בן ציון קבלר
נ ג ד
המשיבים:
1. כב' השופט אהרון אמינוף
2. פרקליטות מחוז צפון
עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותר מייצג נאשם (הנתון במעצר בית) בתיק פלילי המתנהל בפני
הרכב בראשות המשיב 1 (תפ"ח (נצרת) 504/07). כתב האישום הוגש ביום 28.1.07 -
אך מסיבות רבות ושונות, ובכללן עיכוב בהסדרת הייצוג, בקשה שהגיש העותר לשינוי מקום
דיון (בש"פ 2422/07
בודנה נ' מדינת
ישראל
(טרם פורסם)), ובעיות רפואיות -
התקיימה ישיבת תזכורת ראשונה בתיק רק ביום 17.5.07 (כנטען הועברה התגובה לכתב
האישום בכתב קודם לכן). הישיבה הוקדשה לקביעת מועדים להוכחות, ונקבע כי דיון
הוכחות יתקיים ביום 20.9.07. ביום 7.6.07 הורה המשיב 1 על הקדמת הדיון מיום
20.9.07 ליום 21.6.07. בעקבות בקשת העותר - שטען כי באותו יום קבועים לו
"שישה דיונים בבתי משפט שונים" - נדחה הדיון ליום 1.7.07 (החלטה מיום
13.6.07).
ב.
ביום 20.6.07 הגיש העותר בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון, בה נטען
בין היתר כי ביום 1.7.07 קבוע לו דיון הוכחות בבית המשפט ברחובות (דיון שנדחה
מחודש נובמבר, לאחר שהעותר הגיע לדיון אך לא חש בטוב). בקשה זו, שהוגשה בהסכמת
המשיבה 2, נדחתה. בהחלטתו קבע המשיב 1 כי בהתחשב באיחור בהגשת הבקשה, באילוצי בית
המשפט ובפגרה הקְרֵבָה הבקשה נדחית". באותו היום הגיש העותר גם "בקשה
דחופה לגילוי חומר חקירה", וזו נקבעה לדיון ביום 5.7.07 (החלטת השופט ארבל).
בעקבות החלטה
זו הגיש העותר בקשה מוסכמת נוספת לדחיית מועד הדיון, כשלטעמים הקודמים נוספה גם הטענה כי יש לעכב את דיון ההוכחות עד לאחר ההכרעה בבקשה לגילוי חומר חקירה. ביום 2.4.07 דחה המשיב 1 את הבקשה. נקבע כי "אם יהיה צורך, בעקבות חומר חקירה שטרם הועבר, לזמן בשנית עדי תביעה, בקשה כזו תיענה בחיוב". כלפי החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו, בה נטען כי מדובר בהתעמרות שרירותית הפוגעת בהגנת הנאשם בתיק הנדון, וביכולתו של העותר להגן על לקוחו בתיק הנשמע בבית המשפט ברחובות. נטען כי המועד המקורי נקבע בהסכמה, ושלפיו תוכננו פעולות שונות שעל ההגנה לבצע, וכי קביעת המשיב 1 לפיה יוכל לזמן בשנית עדי תביעה בעקבות קבלת חומר החקירה הנוסף אינה מרפאת את הפגיעה ביכולת ההגנה להתכונן לחקירה נגדית כהלכה.
ג.
אין בידינו להיעתר לעתירה. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4) 683; בג"צ 9018/05 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בג"צ 9385/06 גבאי נ' בית המשפט המחוזי בירושלים (לא פורסם); בג"צ 2751/05 ג'רבי נ' בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (לא פורסם)). במיוחד יפים הדברים ביחס להחלטות שעניינן יומן בית המשפט (בג"צ 2076/06 קסוטו נ' בית המשפט המחוזי בירושלים (לא פורסם); כן ראו בש"פ 9033/05 מדינת ישראל נ' שלום (צ'רלי) שטרית (לא פורסם)). יפים בעניין זה דברים שנאמרו לעותר
בעתירה שהגיש בשם לקוח בשנת 2004:
"הלכה היא כי בית משפט זה לא יתערב בניהול הליכים אזרחיים או פליליים המתנהלים בבתי המשפט הרגילים, אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן. כך הדבר במיוחד כאשר ההחלטה העומדת לבחינתו הינה החלטה בתחום המנהלי הטהור, המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית" (בג"צ 11727/04 זיו רזניק נ' כבוד השופטת קלרה רג'יניאנו (לא פורסם)).
עוד נקבע כי "הלכה היא כי על בית-המשפט לבכר את אינטרס יעילות ורציפות הדיונים על פני קביעתם בהתאם ליומנם של הסניגורים" (פרשת קסוטו , השופט לוי). בית המשפט המחוזי התייחס להשלכות האפשריות של הבקשה לגילוי חומר החקירה הנוסף, וחזקה שיקפיד שהגנת הנאשם לא תיפגע. אנו ערים לקושי שנוצר לעותר בשל המועדים בשני בתי משפט, אך משלא צלחה דרכו בבית המשפט המחוזי מן הסתם יפנה לבית משפט השלום, יעמידו על הנסיבות ויבקש מועד קרוב ככל האפשר לדיון (אם אין לעותר מחליף באחד התיקים). ואולם, נוכח האמור, אין מקום להיעתר לעתירה.
ניתן
היום, י"א בתמוז תשס"ז (27.6.07).
ש ו פ ט ת
ש
ו פ ט
ש ו פ ט