פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
4644/08
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותרת:
עידית אליטוביץ
נ ג ד
המשיבים:
1. כב'
השופטת
בקנשטיין , נשיאת בית משפט השלום
2. פרקליטות מחוז ת''א
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
ביום 1.3.06 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב (הנשיאה בקנשטיין)
את העותרת, לפי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בהמשך
(ביום 30.4.06) נגזרו על העותרת שלוש שנות מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי וקנס כספי
(פ' 5093/05). ביום 28.5.06 הוגש לבית המשפט המחוזי ערעור על חומרת העונש (ע"פ
70968/06). ביום 5.7.06 הוגשה בקשה לתיקון הערעור, באופן שיתייחס גם להכרעת הדין,
ויאופשר לעותרת לחזור בה מהודאתה (ב"ש 93047/06). ביום 10.9.06 דחה סגן הנשיא
המר את הבקשה. כלפי החלטה
זו הוגשה עתירה לבית משפט זה (בג"צ 8528/06), שנדחתה ביום 15.11.06. בקשה לעיון חוזר שהוגשה לבית המשפט המחוזי, נדחתה ביום 8.1.07 (השופטת שיצר).
ב.
בהמשך, במסגרת דיון בבקשה לעיכוב ביצוע בפני כבוד השופטת נאור, הסכימו הצדדים להשיב את הבקשה לתיקון כתב הערעור לדיון בפני ההרכב, וכן כי ריצוי העונש יעוכב עד להכרעה בערעור (ע"פ 2176/07). ביום 9.8.07 דחה ההרכב הדן בערעור (סגן הנשיא המר והשופטים שיצר ושוחט - מפי השופט שוחט) את הבקשה. ביום 25.2.08 נדחה ערעור העותרת לגופו. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה (רע"פ 2789/08), שמוקדה בעניין תיקון כתב הערעור, נדחתה ביום 2.4.08 (השופט לוי). כלפי פסק דין זה הוגשה (ביום 18.4.08) בקשה למשפט חוזר הנמצאת על שולחנה של השופטת נאור (מ"ח 3633/08). יחד עם הבקשה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש, וזו נדחתה על-ידי השופטת נאור בהחלטה מנומקת (מיום 7.5.08). בהמשך נדחו בקשות נוספות לעיכוב ביצוע (ביום 20.5.08 וביום 25.5.08).
ג.
בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת ליתן סעד שיורה על ביטול הכרעת הדין מיום 1.3.06, וכן צו ביניים שיעכב את ביצוע העונש (שנועד ליום 25.5.08), ואכן כנמסר על-ידיה התייצבה העותרת לריצוי העונש, ופניה נוספת שלה באה ממקום מאסרה. נטען כי הכרעת הדין ניתנה על סמך שורה של טעויות משפטיות, ובעיקר הפרת חובת הייצוג בשלבים המוקדמים של ההליך בבית משפט השלום. נטען כי אמנם לא היתה חובת מינוי סניגור, אך נטען כי העותרת היתה במצב נפשי קשה שחייב מינוי כאמור. עוד נטען להטעיית בית המשפט במסגרת עובדות כתב האישום, לאי העמדת כל חומר החקירה לעיון ההגנה, ולאי מתן הודעה בדבר כוונת התביעה לדרוש עונש מאסר.
ד.
לאחר העיון אין בידינו להיעתר למבוקש, משני טעמים. ראשית , "בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים בפני בתי המשפט הרגילים" (בג"צ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4) 683, 702 - הנשיא שמגר), למעט במקרים חריגים ביותר. ככלל, אין בית משפט זה חלק מהמדרג הערעורי (בג"ץ 2288/08 ביטון נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע (טרם פורסם); בג"צ 10650/07 אילן נ' השופט אהרון דראל (טרם פורסם); בג"צ 5679/07 קבלר נ' כב' השופט אהרון אמינוף (טרם פורסם)) - ואין הוא מחליף את שיקול דעתם של בתי המשפט הרגילים. שנית , הסעד העיקרי בעתירה - בחינה מחדש של הכרעת הדין - תלוי ועומד בהליך של בקשה למשפט חוזר, בו התבקשה כדין עמדת המדינה. ולבסוף, לא למותר לציין, מבלי לפגוע בהליך המשפט החוזר או להביע דעה לגביו, כי הכרעת הדין - ויותר מכך, האפשרות להרשות לעותרת לחזור בה מהודאתה - עברה תחת ביקורתם של בית המשפט המחוזי (פעמיים בדן יחיד, ופעם אחת בהרכב שלושה), ושל בית משפט זה (החלטת השופט לוי ברע"פ 2789/08). טענות העותרת לגבי מצבה הנפשי והפגמים הדיוניים שנפלו בניהול ההליך, עמדו עד הנה בפני ביקורת שיפוטית מקיפה ביותר, וכאמור דברים אלה נאמרים בלא כל הבעת דעה באשר לעצם המשפט החוזר. אכן, לאחר שמיצתה העותרת את ההליכים הקודמים, מנסה היא עתה – כזכותה – לשכנע במשפט חוזר. אך אם עיכוב ביצועו של עונש המאסר בגדרי משפט חוזר אינו ניתן אלא בנסיבות יוצאות דופן, כדברי השופטת נאור, ואכן הבקשה נדחתה – מקל וחומר בן בנו של קל וחומר בבג"ץ, אם בכלל.
ה.
הדעת נותנת לאדם שלא חוה חויית כלא כי המאסר קשה עליו. העותרת לוחמת
בעניין זה בכל החזיתות. אולם אין בידינו כאמור, להיעתר לעתירה, מן הנימוקים האמורים.
ניתנה היום, כ"ז באייר התשס"ח (1.6.08).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט