פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
10650/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותר:
יוסי אילן
נ ג ד
המשיבים:
1. השופט אהרון דראל, בית משפט השלום
בירושלים
2. עזבון המנוח פדואל אלפורד ז''ל
3. הרדי אלפורד
4. בוורלי אלפורד
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
עניינה של העתירה בבקשת העותר לבטל קביעה בפסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט דראל) מיום 2.12.07 בת"א 8682/05, שלפיה דרך ראויה לפעולה של הצלת אדם מטביעה בים באותו תיק היתה יציאה על גבי חסקה במקום יציאה רגלית (לטענת העותר, יציאה עם גלגל הצלה).
ב.
העותר הוא מציל במחלקת החופים של עיריית תל אביב מזה
17 שנה. ביום 4.10.04 טבע נער בן 17.5 (להלן המנוח) בחוף ירושלים בתל אביב. תביעה שהגישו הורי המנוח, בין היתר, נגד עיריית תל אביב וחברת הביטוח - התקבלה. העותר לא היה בצוות המצילים שטיפל במקרה הטביעה. בית משפט השלום קבע כי העירייה הפרה את חובות הזהירות המוטלות עליה כלפי המנוח בשל מתן אפשרות לאחד משלושת המצילים שעבדו אותה עת לישון בעת המשמרת, ונוכח הזמן שחלף עד היציאה להצילו. נקבע כי חלפו דקות ארוכות עד
שהחלו פעולות ההצלה: המצילים לא הבחינו בקריאות העזרה, משהודע להם על המקרה יצא מציל אחד בלבד לחילוץ הטובעים, והוא עשה זאת רגלית, במקום לצאת למקום מייד על חסקה. דרך ביצוע ראויה של פעולות ההצלה חייבה את השכמתו של המציל שישן מיידית, ויציאה מהירה שלו ושל מציל נוסף על גבי חסקה או באמצעי מהיר אחר.
ג.
לטענת העותר קביעתו של בית משפט השלום לעניין דרך ההגעה הראויה עומדת בסתירה לדרך בה נדרשים המצילים לפעול מכוח הכשרתם המקצועית, המבוססת על מדידות ובדיקות אמפיריות, ועל ניסיונם - ויש בה להביא, חלילה, לקיפוח חיי אדם. מתבקש, איפוא, ביטולו של פסק דינו של בית משפט השלום.
ד.
(1) אין בידינו להיעתר למבוקש. כידוע, לפי סעיף 15(ד)(3) לחוק-יסוד: השפיטה, בית המשפט הגבוה לצדק אינו נותן סעד נגד בתי המשפט שחוק בתי המשפט דן בהם. אמנם, לפי סעיף 15(ג) לחוק היסוד מוסמך בית המשפט הגבוה לצדק לבקר גם פסקי דין והחלטות של בתי משפט, אך הדבר נעשה במקרים חריגים של חריגה מסמכות, או פגיעה בצדק טבעי (בג"צ 217/06 דוד בן חיים נ' שופט
בימ"ש השלום באשדוד ואח' ( לא פורסם)(השופטת פרוקצ'יה); בג"צ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא (4) 683 (הנשיא שמגר); בג"צ 8744/96 עמוס חוזה נ' בית המשפט העליון )). אין זהו המקרה שלפנינו. יתרה מזאת, פסק דינו של בית משפט השלום כפוף להליך ערעורי, בהתאם לסדרי הדין המקובלים. הלכה היא, כי אם בגדר התדיינות בין בעלי דין מכריע בית המשפט גם בזכויותיו או במעמדו של אדם אחר הניצב לפניו, כי אז נתונה לאותו אדם זכות ערעור על ההחלטה שניתנה ככל שהיא נוגעת במישרין אליו – ואולם העותר אינו בא על פני הדברים בגדר זה (השוו: בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל , פ"ד מה(1) 670 (השופט-כתארו אז- ש' לוין); בג"צ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית המשפט השלום , פ"ד נב(3), 721 (השופט קדמי)).
(2) ככל שהעותר מבקש כללים והנחיות בתחום פעולות ההצלה בהקשרים מקצועיים כלליים, באלה עליו לפנות, מטבע הדברים, לגופים המקצועיים המוסמכים בתחום ההצלה. איננו מביעים דעה בנושא המהותי לגופו.
(3) כאמור, לא נוכל להיעתר לעתירה.
ניתן היום ט"ז בטבת התשס"ח (25.12.2007).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט