בג"ץ 8718/05 פלונית נ' פלוני

השופטת א' חיות:

1.עתירה זו עניינה צווי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו נגד העותרת ובנה הקטין ביום 25.7.2005 על ידי בית הדין הרבני האזורי, וזאת לבקשת בן זוגה, המשיב 1, לאחר שהגיש לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית.

ראשיתה של פרשה זו, בתביעה שהגישה העותרת נגד המשיב 1 לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (להלן: בית המשפט למשפחה ) בחודש יולי 2005, לקבלת משמורת על בנם הקטין, שהינו בן שנתיים, וכן למזונות ולחלוקת רכוש. בסמוך לאחר הגשת תביעה זו הגישה העותרת, ביום 21.7.2005, בקשה דחופה לאשר את יציאתה לחו"ל עם בנה, לשם השתתפות במשלחת סטודנטים לאיטליה, בין התאריכים 18.9.2005 עד 28.2.2006. המשיב 1 מצידו הגיש ביום 20.7.2005 בקשה לבית המשפט למשפחה לעיכוב יציאה מן הארץ של הבן. בית המשפט למשפחה נעתר לבקשת המשיב 1 אך לאחר דיון שהתקיים בעניין זה במעמד הצדדים החליט בית המשפט למשפחה ביום 18.8.2005 להיעתר לבקשת העותרת ולאפשר את נסיעתה לחו"ל יחד עם בנה, בכפוף להפקדת ערבויות וביקורי סוף שבוע בארץ אחת לשלושה שבועות. על החלטה זו הגיש המשיב 1 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

2.במקביל להליכים שהתקיימו בבית המשפט למשפחה כמתואר לעיל, הגיש המשיב 1 ביום 25.7.2005 תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, ובמסגרתה עתר לעיכוב יציאה של העותרת ושל בנם מן הארץ. בית הדין הרבני נעתר לבקשה והוציא צווי עיכוב כאמור. העותרת הגישה לבית הדין הרבני בקשה לביטול צווים אלה, וביום 30.8.2005 התקיים דיון בבקשה, שלאחריו החליט בית הדין כי הבקשה תידון שוב במסגרת הדיון העיקרי בתיק הקבוע ליום 22.9.2005. העותרת, אשר רכשה בינתיים כרטיסי טיסה לאיטליה ליום 18.9.2005, ביקשה להקדים את מועד הדיון, שכן לטענתה אף שהלימודים מתחילים ביום 10.10.2005 עליה לצאת את הארץ כבר ביום 18.9.2005 לצורך התארגנות וסידור הבן בגן. בשלב זה הגישה העותרת שורה של בקשות וערעורים, אשר כולם נועדו להקדים את מועד הדיון בבקשתה לביטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ. כמו כן, הגישה העותרת ביום 6.9.2005 עתירה קודמת לבית משפט זה (בג"ץ 8464/05), אשר נדחתה על הסף ביום 7.9.2005 בשל אי מיצוי ההליכים בבית הדין הרבני. מאמציה של העותרת להקדמת הדיון בבית הדין לא צלחו, והדיון בבקשתה לביטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ נותר קבוע ליום 22.9.2005, ארבעה ימים לאחר המועד בו מעוניינת העותרת לצאת את הארץ.

3.מכאן עתירה נוספת זו שהגישה העותרת בה היא טוענת כי צווי עיכוב היציאה מן הארץ הוצאו על ידי בית הדין בהעדר סמכות וכי התנגדותו של המשיב 1 לביטול הצווים מהווה שימוש שלא בתום לב בהליכים משפטיים. מן הטעמים הללו, היא עותרת למתן צו המורה על ביטול הצווים, תוך שהיא מדגישה את דחיפות הענין, הנובעת, לשיטתה, מן העובדה כי בידיה כרטיסי טיסה ליום 18.9.2005 שכבר נרכשו.

4.מבלי להיזקק לטענות שהועלו לגופם של דברים, אין מקום לעתירה זו ודינה להידחות על הסף. העותרת מבקשת כי בית משפט זה יורה על בטלות צווי עיכוב היציאה מן הארץ שהוצאו נגדה ונגד בנה על ידי בית הדין הרבני האזורי, בין היתר מטעמים של חוסר סמכות. דא עקא, העותרת טרם מיצתה את ההליכים העומדים לרשותה בפני בית הדין. כפי שצוין, הדיון בבקשתה של העותרת לביטול הצווים קבוע בפני בית הדין הרבני האזורי בירושלים ליום 22.8.2005 ומתוך העתירה שבפנינו עולה, כי טרוניתה המרכזית של העותרת בשלב זה מתמקדת בכך שבית הדין הרבני האזורי עמד על קיום הדיון במועד המקורי שנקבע (22.9.2005) וסירב להקדימו. אכן, נוכח עמדתו זו של בית הדין תיאלץ העותרת לדחות את מועד הטיסה עד לאחר הדיון, אך בכך אין כדי להקים עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים המתקיימים בפני בית-הדין.

הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה אינו מתערב בהליכים המתנהלים בפני בתי הדין הדתיים, אלא במקרים חריגים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (בג"צ 1842/92 בלויגרונד נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פ"ד מו(3) 423, 438-439; בג"ץ 1811/03 דניאל שם אור נ' בית הדין הרבני הגדול (לא

פורסם)). כל שכן אין מקום להתערב בהחלטת ביניים שניתנה על ידי בית הדין הרבני האזורי, כאשר ההליך טרם מוצה וטרם ניתנה החלטת בית הדין הרבני בבקשת העותרת לביטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ לגופה (ראו: בג"צ 6836/04 דוד גיל דהאן נ' אמבר אלימלך דהאן (לא פורסם), ולאי התערבותו של בית-משפט זה בעניינים הנוגעים לקביעת מועדים או דחייתם ראו: בג"צ 583/87 יהושע הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4) 683, 702).

העתירה נדחית.