בג"ץ 9526/08 עו"ד אבי גולדבליט נ. כבוד הנשיאה השופטת דורית ביניש

השופט א' א' לוי:

1.

בעניינו של העותר מתנהלים מספר הליכים בבית-משפט השלום בחיפה, ובהקשרם הוא שב ופונה לערכאות בבקשות שונות הנוגעות למסגרתו הדיונית של ההליך. בעתירה שבפנינו הוא מבקש כי בית-משפט זה יבטל את החלטתה של נשיאת בית-המשפט העליון מיום ח' בחשון התשס"ט (6.11.08), ובה נדחתה בקשתו של העותר לשינוי מקום הדיון, וכך גם את הקביעה לדחות את בקשתו לעיון חוזר באותה החלטה.

2.

לא נוכל להושיט לעותר את הסעד שהוא מבקש. כבר נפסק, כי בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של נשיא בית-המשפט העליון בעתירות לשינוי מקום דיון (בג"ץ 586/87 הרצל בוכובזה נ' נשיא בית המשפט העליון (לא פורסם, 14.8.1987)). אשר על כן, התערבות באותן החלטות תהא שמורה למקרים שמטבעם הם חריגים בלבד, בהם נמצא כי החלטה שניתנה נגועה בפגם מנהלי ברור המחייב את התערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק. בענייננו לא עלה בידי העותר להצביע על פגם שכזה. ראשית, אין ממש בטענת העותר לפיה שגתה הנשיאה בכך שהניחה כי הבקשה להעברתו של מקום הדיון נסמכת על סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שעניינו העברת דיון בין ערכאות במחוזות שיפוט שונים. זאת, שעה שבפועל נסמכה אותה בקשה על האמור בסעיף 24 לחוק, המתייחס לקביעת מקום הדיון במקרה בו אחד מבעלי הדין, בהליך אזרחי, הוא שופט. שהרי אפילו העותר אינו טוען כי בעל דינו הוא שופט, אלא אביה של שופטת, אשר אינו חוסה תחת כנפיו של סעיף 24 הנ"ל כפי שפורש עד כה בפסיקתנו (ראו בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229, 239 (2005)). אם נמצא, אפוא, מקום לבחון את הצידוק שבהעברתו של מקום הדיון בעניינו של העותר, לא היה זה אלא מכוחו של סעיף 78, ברם, גם בדרישותיו של זה לא עמד העותר.

בנסיבות אלו, אף בטענתו האחרת של העותר, ולפיה החלטתה הנוספת של הנשיאה, בבקשה לעיון חוזר, נגועה בשרירות באשר היא לא נומקה, אינה מגלה עילה להתערבותנו. על יסוד כל האמור איננו רואים עילה לעתירה, ודינה להידחות על הסף.