פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 968/99 עדנאן סנוקרט נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · איחוד משפחותעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק נגד שר הפנים בעניין איחוד משפחות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה לאיחוד משפחות נדחתה בכפוף להחלטת שר הפנים, שהעניק לאשת העותר רישיון לישיבת ארעי ולהחיל עליה את ההסדר המדורג, ולרשום את ילדיהם כתושבי קבע. בית המשפט לא מצא יסוד בדין לדרישת העותר למעמד קבע מיידי.

העובדות

העותר, תושב קבע בישראל, ביקש איחוד משפחות עם אשתו תושבת האזור. בעת הגשת העתירה ריצה עונש מאסר, והמדינה טענה שאין מקום לאיחוד משפחות בעת שהייתו בכלא, ובהמשך שוחרר. לפנים משורת הדין החליט שר הפנים להעניק לאישה רישיון לישיבת ארעי מסוג א5 ולהחיל עליה את ההסדר המדורג, ולרשום את ילדי העותר כתושבי קבע. העותר דרש מעמד של ישיבת קבע מיידית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק לאשת העותר, תושבת האזור, זכות כניסה לישראל ותושבות קבע במסגרת איחוד משפחות?

הלכות

  1. 1

    אין יסוד בדין או בהלכה לדרישת העותר שאשתו תקבל מיד מעמד של תושבת קבע, ודי במעמד של ישיבת ארעי שהוענק לה במסגרת ההסדר המדורג.

    ״לדרישתו זו של העותר לא מצאנו יסוד לא בדין ולא בהלכה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • תושב קבע
  • תושבת האזור
  • רישיון לישיבת ארעי
  • ההסדר המדורג
  • שר הפנים
  • לפנים משורת הדין
  • ישיבת קבע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

968/99

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט א' ריבלין

העותר

:

עדנאן סנוקרט

נגד

המשיב

:

שר הפנים

פסק-דין

עתירה לאיחוד משפחות.

עתירה זו שלפנינו עברה כמה וכמה גילגולים, אך אין צורך שנתאר כל גילגולים אלה בפרוטרוט. נספק עצמנו אפוא בתיאור השלבים האחרונים בגילגוליה של העתירה.

העותר הוא תושב קבע בישראל ובקשתו היא כי יותן לאישתו, תושבת האזור, להיכנס ארצה ולזכות בתושבות קבע. בעת הגשת העתירה היה העותר אסיר שרצה את עונשו בכלא דמון, ותשובת המדינה לבקשה היתה כי אין מקום לאיחוד משפחות שעה שהעותר שוהה בכלא. ביני לביני שוחרר העותר מכילאו והשאלה שעלינו להכריע בה היא, האם יש להיענות לבקשתו ולהעניק לאשתו זכות כניסה ארצה ותושבות קבע בה?

כפי שאמרנו לעיל, עבר עניינו של העותר לפנינו כמה וכמה גילגולים, ולסופם של הליכים הודיעתנו המדינה כי לפנים משורת הדין, ובאורח חריג ומיוחד - וגם זאת רק לאור המלצת בית-המשפט - החליט שר הפנים להעניק לאשת העותר רישיון לישיבת ארעי מסוג א5-, ולהחיל עליה כבר מעתה את ההסדר המדורג החל מאותו שלב של רישיון לישיבת ארעי. בנוסף לכך הודיעתנו פרקליטות המדינה, כי שר הפנים נכון לרשום את ילדי העותר כולם כתושבי קבע בישראל.

כסבורים היינו לתומנו כי בכך בא העותר אל שלו. מסתבר כי נתבדינו. תגובת העותר להחלטה שניתנה מטעם שר הפנים היא, שדורש הוא כי תינתן לאשתו לאלתר הזכות לישיבת קבע ולא אך זכות לישיבת ארעי. לדרישתו זו של העותר לא מצאנו יסוד לא בדין ולא בהלכה.

אנו מחליטים אפוא לדחות את העתירה בכפוף להחלטת שר הפנים האמורה לעיל.

היום, י"א בחשון התשס"א (9.11.2000).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99009680. G15

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין יסוד בדין או בהלכה לדרישת העותר שאשתו תקבל מיד מעמד של תושבת קבע, ודי במעמד של ישיבת ארעי שהוענק לה במסגרת ההסדר המדורג.