בג"ץ 97/04 אהוד קוממי נ. מדינת ישראל

השופט מ' חשין:

העותר הורשע בבית-המשפט לתעבורה בתל-אביב ב-ת' 195626/96 וב-ת' 20140/97, בעבירות תנועה שביצע בשנים 1995 ו - 1996. מאותה עת - ובהליכים מהליכים שונים - מנהל העותר מאבק משפטי לביטול פסקי-הדין שבהם הורשע. בתחילה הגיש העותר בקשה לבית-המשפט לתעבורה לביטול פסקי-הדין המרשיעים. משנדחתה בקשתו ערער לבית-המשפט המחוזי, ולאחר שגם כאן יצא במפח-נפש פתח שני הליכי רע"פ ועתירה לבג"צ. לפירוט ההליכים אשר התקיימו בעניינו של העותר ראו פסק-הדין בבג"צ 3481,3482/02. פניותיו של העותר לערכאות נסבו על טענותיו כי נפלו פגמים שונים באופן זימונו לדיונים בבית-המשפט לתעבורה, אך כולן נדחו.

2.העתירה המונחת לפניי סבה, במהותה, סביב נושא הזהה לנושא שהעלה העותר זה מכבר בהליכים הקודמים. אות וסימן לדבר: העותר מבקש כי יבוטלו ההליכים ופסקי-הדין בשני התיקים שבהם הורשע. בעתירתו טוען העותר כי יש לשנות את נוסח כותרת ההזמנה לדיון הנשלחת לנאשמים לפי טופס 8ב (וטפסים אחרים) לתוספת לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, הואיל ובראש ההזמנה מתנוססת הכותרת "כתב אישום" בלבד, ולא "הזמנה למשפט וכתב אישום (ברירת משפט)", כנדרש, על-פי הטענה, לפי טופס 8ב הנ"ל. לאור זאת, וכסעד נוסף, מבקש העותר כי יבוטלו שני פסקי-הדין של בית-המשפט לתעבורה שניתנו כנגדו.

3.דינה של העתירה דחייה. לעותר היה יומו בבית-המשפט, ושלל הטענות אשר הועלו על-ידו בערכאות השונות - נידחו. לא מצאנו כי יש מקום לשוב ולדון בהליך נוסף העוסק באותו עניין, בעיקר ש אין זה נסיונו הראשון של העותר לתקוף את פסקי-הדין המרשיעים בדרך של תקיפה עקיפה. יתרה מזאת: מה טעם לא העלה העותר את הטענה שבעתירה באחת הערכאות הקודמות, ולמיצער - בעתירתו הקודמת (בג"צ 3481,3482/02)?

4.למעלה מן הנדרש נוסיף, כי גם לגופו של עניין דין העתירה להידחות. בשורה הנמצאת מתחת לכותרות המסמכים שנשלחו לעותר מצוינים כתובת בית המשפט, שעת המשפט וכן יום המשפט ושעתו: "בית משפט השלום ב: שלום ת"א - שוקן 25"; "תאריך המשפט 16.10.96"; "שעת משפט: 15:30". ברי כי אדם סביר יבין שהמדובר במקום, ביום ובשעה שבהם עתיד להתקיים הדיון. בפרט כך, מקום שהמדובר הוא באדם - כעותר - אשר בחר מרצונו בקיום המשפט. יחד עם זאת, ואף שאין הדבר עולה כדי אי-חוקיות, יפה תעשינה הרשויות אם תוודאנה כי הזמנות לדיון תנוסחנה כנדרש בתקנות.

העתירה נדחית.