בג"ץ 9713/09 ג'יי. בי. ג'יי מזון בע''מ נ. כב' שופט ביהמ''ש העליון יורם דנ

השופט א' גרוניס:

1.

לפנינו עתירה שמטרתה להביא לביטול החלטה הדוחה בקשת רשות ערעור שהגישו העותרים לבית משפט זה, ולקביעת דיון בפני הרכב מורחב של בית משפט זה בעניינם של העותרים.

2.במוקד העתירה, עומד סכסוך כספי בין העותרים לבין בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן – הבנק). הבנק הגיש תובענה כספית לבית משפט השלום בחיפה נגד העותרים, אשר הגישו מצידם תביעה שכנגד. בית משפט השלום קיבל את תובענת הבנק ביום 28.1.08 ודחה את התביעה שכנגד שהגישו העותרים. העותרים וגוף נוסף חויבו לשלם לבנק סכום של כ-362,000 ש"ח בצירוף ריבית ואילו העותר 2 חויב, בנוסף, לשלם סכום של כ-52,000 ש"ח בצירוף ריבית. על פסק דינו של בית משפט השלום הגישו העותרים ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 362/08). הערעור נדחה ביום 22.3.09 (פרט להקטנתו של שכר הטרחה בו חויבו הנתבעים). על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו העותרים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. ביום 6.8.2009 דחה השופט י' דנציגר את בקשת רשות הערעור (רע"א 3327/09). בהחלטה נקבע, כי טענות המבקשים, העותרים דכאן, אינן מעלות שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים אשר בגינן ניתנת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". אף לגופו של עניין צוין, כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נמצא פגם המצדיק התערבות. בעתירה שלפנינו, מבקשים העותרים לבטל את ההחלטה בבקשת רשות הערעור כך שתינתן רשות ערעור והדיון בו יועבר להרכב מורחב של בית משפט זה. יצוין, כי קודם להגשת העתירה פנו העותרים במכתב לנשיאת בית המשפט העליון בבקשה שתורה על עריכתו של "דיון נוסף" בהחלטת השופט דנציגר בבקשת רשות הערעור. משהובהר לעותרים כי הדבר אינו אפשרי ושנשיאת בית המשפט העליון אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטותיהם של שופטי בית משפט זה, הוגשה העתירה שלפנינו.

3.דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש ערכאת ערעור נוספת על הליכים שהסתיימו בפסקי דין חלוטים. בפרט אין משמש בית משפט זה, ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, ערכאת ערעור על החלטותיו בשבתו כבית משפט לערעורים (בג"ץ 3481/02 קריב נ' מדינת ישראל , פ''ד נו(6) 869; בג"ץ 5870/09 פלונית נ' בית המשפט העליון (לא פורסם)). עניינם של העותרים נדון בפני שלוש ערכאות שונות. הם ניצלו את כל האפשרויות הקיימות בדין. הם ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום בפני בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורם. בקשת רשות ערעור שהגישו לבית משפט זה נדחתה. בכך מיצו העותרים את אפשרויות ההשגה על פסק דין שניתן בהליך אזרחי. בפי העותרים טענות רבות, אך עיקרן נדון בפני הערכאות הקודמות ואין בהן כדי להצדיק חריגה מהכלל האמור.

4.העתירה נדחית על הסף בלא שנתבקשה תגובה. העותרים ישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח.