בג"ץ 9745/09 חרדאן נג'מה מחמוד ו-11 עותרים נוספים נ. הועדה המחוזית לתכנון

השופט א' גרוניס:

1.

העתירה מיועדת להביא לביטול צו הריסה שניתן במסגרתו של גזר דין נגד העותרים 2-1 (להלן – העותרים).

2.

הצו הורה על הריסת מבנים המצויים על קרקע חקלאית במקרקעין הנמצאים באזור פורדייס. העותרים 12-1, כולם בני אותה משפחה, מתגוררים יחדיו במספר מבנים שהוקמו על המקרקעין האמורים. העותרים הורשעו ביום 9.12.03 בעבירות של שימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר ושימוש ללא היתר בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה ) בגין המבנים נשוא העתירה. בית המשפט השלום בחיפה (כבוד השופטת ר' חוזה) ציווה עליהם להרוס את המבנים שנבנו שלא כחוק, וזאת עד ליום 1.3.05 (ת"פ 4685/01). העותרים לא מילאו אחר הוראה זו. ביום 10.7.07 לאחר שלא קוים הצו האמור, הורשעו העותרים בבית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ד' פיש) בעבירה של אי ציות לצו בית משפט בניגוד לסעיף 210 לחוק התכנון והבנייה (ת"פ 4120/05). ביום 8.10.07 במסגרת גזר הדין באותו הליך, ניתן צו המאפשר למדינה לבצע בעצמה את צו ההריסה שלא קוים על ידי העותרים, זאת החל מיום 1.12.07.

3.

להשלמת התמונה יצוין, כי שתי בקשות לעיכוב ביצוע צו ההריסה אותן הגישו העותרים לבית המשפט השלום בחיפה נדחו. שני ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי על החלטות אלה נדחו אף הם. ביום 19.11.09 הגישו העותרים בקשה נוספת, שלישית במספר, להארכת המועד לביצוע צו ההריסה. בהחלטתו מיום 24.11.09 דחה בית המשפט השלום בחיפה (כבוד השופטת א' קנטור) את בקשתם השלישית והאחרונה של העותרים (צ"א 22883-11-09).

4.

על רקע השתלשלות עניינים זו, מבקשים העותרים שבית משפט זה יורה לבטל את צו ההריסה. לחלופין מתבקשת הארכת המועד לביצוע צו ההריסה לתקופה של 36 חודשים. העותרים מעלים בעתירה מספר טענות. בין היתר נטען, כי הצו מיום 8.10.07 ניתן שלא בסמכות. עוד נטען כי יש לעכב את ביצוע צו ההריסה עד לסיומו של הליך תכנוני, המצוי בשלבי אישור, שכן במסגרתו יוסדר פינוי המבנים נשוא העתירה תוך שהעותרים יקבלו מגרשים חלופיים למגורים. כן טוענים העותרים כי נפגעת זכותם לקניין. עוד עומדים העותרים על חוסר הסבירות וחוסר הצדק העולים, כך לשיטתם, מהריסת המבנים נשוא העתירה – מבנים ארעיים שהוקמו לטענתם על ידי אב המשפחה המנוח עוד בשנת 1972, וזאת שעה שאין לעותרים ולבני ביתם חלופה אחרת למגורים.

5.

דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות הניתנים על ידי בתי המשפט הרגילים (ראו למשל: בגץ 4546/05 אחמד עפאנה נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה (לא פורסם, 22.5.05). למעשה, העותרים מבקשים בעתירתם לחרוג מסדרי הדין הרגילים הנוהגים בערעור, משל היה בית המשפט הגבוה לצדק "ערכאת על" לערעור. זאת אין בידינו לקבל. בין אם העותרים מיצו את אפשרויות ההשגה בפני בתי המשפט הפליליים ובין אם עדיין לא עשו כן, אין כל סיבה שבית המשפט הגבוה לצדק יתערב בעניין.

6.

העתירה נדחית על הסף בלא שנתבקשה תגובה.