בג"ץ 979/09יהושע קדוש, עו"ד נ. בית המשפט העליון-כבוד השופט סלים ג'ובראן

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.

זוהי עתירה נוספת מיני כמה שהגיש העותר לבית משפט זה לביטול הרשעתו בביצוע עבירות הטרדה מינית ומעשה מגונה בכוח.

2.

העותר הורשע בבית משפט השלום בפתח-תקווה בביצוע הטרדה מינית ומעשה מגונה בכוח. ערעורו לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז נדחה, וכך אף בקשתו לרשות ערעור פלילי שהגיש לבית משפט זה (רע"פ 8848/08), ובקשה מאוחרת יותר לביטול ההחלטה שניתנה בבקשה זו. טענתו השזורה שתי וערב בערעורים ובעתירות מטעמו היא, כי הערכאות שדנו בעניינו חרגו מסמכותן ועל כן החלטותיהן בטלות ומבוטלות.

3.

בפסק דיני מיום 29.1.09 נדחתה עתירת העותר אשר כוונה, ברובה, נגד פסקי הדין של בית משפט השלום והמחוזי (בג"צ 864/09 קדוש נ' נציבות שירות בתי הסוהר ) . לפני מתן אותו פסק דין, הוגשה גם העתירה הנוכחית, אשר עניינה תקיפת החלטות בית משפט זה ביושבו כבית משפט לערעורים פליליים בבקשות שהגיש העותר לרשות ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולאחר מכן - לביטול ההחלטה בה נדחתה בקשתו למתן רשות ערעור, בנימוק כי ניתנה בחוסר סמכות.

4.

בטיעוני העותר בעתירה זו אין כל ממש. גם הפעם, מעלה הוא טענות בדבר חריגה מסמכות הפוגמת, לשיטתו, בהחלטות בית המשפט העליון (כב' השופט ס' ג'ובראן) בדונו בבקשתו לרשות ערעור פלילי. כן שוטח העותר טענות רבות ושונות על שגיאות שנפלו, כביכול, בהחלטות בית המשפט העליון בעניינו.

5.

דין טענותיו של העותר להידחות. כלל הוא כי בית משפט זה איננו דן כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות השיפוט הרגילות במדינה, ובכלל זה, על החלטותיו של בית המשפט העליון עצמו בדונו כבית משפט לערעורים (ראו למשל בג"צ 2398/02 רביד נ' בית המשפט העליון (לא פורסם 22.4.02); בג"צ 4828/05 פלוני נ' כב' השופטת א ' פרוקצ'יה,

שופטת בית המשפט העליון (לא פורסם 15.6.05); בג"צ 5291/04 ענבוסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.7.04); בג"צ 11126/04 שבן נ' הנהלת בתי המשפט (לא פורסם 29.12.04); בג"צ 5849/04 סיבוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם 23.9.04); בג"צ 6794/06 נימני נ' מדינת ישראל (לא פורסם 31.8.06)). בענייננו, מעלה העותר בעתירתו טענות שהן ערעוריות באופיין שאין מקומן בביקורת בית המשפט הגבוה לצדק, והוא לא הצביע על כל עילה שעשויה היתה, במקרה חריג ויוצא דופן להצדיק התערבות בהחלטה שניתנה. גם בטענות לגופן לא מצאתי כל ממש.

העתירה נדחית על הסף.

העותר ישלם לאוצר המדינה את הוצאות העתירה בסך 7,000 ש"ח.