בג"ץ 9792/09פלוני נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

השופט א' גרוניס:

1.

העותר הינו קטין תושב האזור, הכלוא בבית כלא השרון מאז חודש דצמבר 2008 במעמד של "אסיר בטחוני". בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה למשיב ליתן טעם מדוע לא יתיר להוריו, תושבי רמאללה, לבקרו בבית הכלא.

2.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. כאמור, ענייננו בבקשתו של אסיר תושב האזור להתיר את כניסת הוריו לישראל לצורך ביקורו. עתירה מסוג זה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי כעתירת אסיר, מכוח סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (ראו: בג"ץ 1141/98 קיק נ' צבא ההגנה לישראל (לא פורסם, 25.2.1998); בג"ץ 2256/98 אלבנה נ' שר החוץ (לא פורסם, 19.5.1998)). זאת, שכן מדובר בעתירה ב"ענין הנוגע למאסרו או למעצרו" של אסיר. לאחרונה נקבע, כי עתירה מסוג זה יכולה להתברר בדרך של עתירה מינהלית (ראו, בג"ץ 5692/09 אבו אלגדיאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 18.11.2009)). זאת, מאחר שביסוד העתירה עומדת בקשת העותר כי יוענקו להוריו היתרי כניסה לישראל, מכוח סעיף 3ב(3) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. סעד זה מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (פרט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000). יצוין, כי אילו העתירה הייתה מוגשת על-ידי הוריו של העותר, שאינם תושבי ישראל, אף אז ניתן היה להגישה לבית המשפט לענינים מינהליים (ראו, בג"ץ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה (טרם פורסם, 4.9.2008)). נוסיף, כי בדרך כלל מי שאמור לעתור לבית

המשפט לעניין ביקור בכלא הוא האסיר או העציר ולא מי שמעוניין לבקרו (בג"ץ 4127/09 זגל נ' נציב שירות בתי הסוהר (טרם פורסם, 9.12.2009), שם דובר על אסירים ובני משפחתם שהינם תושבי ישראל). מהאמור לעיל ברור כי בידי העותר סעד חלופי, בין אם על דרך של הגשת עתירת אסיר ובין אם באמצעות עתירה מינהלית. נוטים אנו לדעה שהמסלול הנכון מבין השניים הוא זה של עתירת אסיר. בכל מקרה, אין כל סיבה שבית המשפט הגבוה לצדק ידון בעניין כאשר ניתן לפנות לערכאה אחרת.

3.

העתירה נדחית על הסף.