בה"ן 4570/97 נאום קאגן נ. ורה מירצקי קאגן

1.המבקש הגיש בקשה להתרת נישואין, על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט1969- (להלן: "החוק"). המבקש, על פי האמור בבקשה, הינו יהודי ואילו המשיבה הינה נוצרית פרובסלבית. בבקשה צויין, כי הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים קונסולריים בפני קונסול רוסיה בישראל. בעקבות הגשת הבקשה, הודיעה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי מבדיקת הבקשה עולה, כי הנישואין הקונסולריים נערכו שעה ששני הצדדים היו אזרחי ישראל, ואף אחד מהם אינו אזרח מדינתו של הקונסול. על כן נטען, כי מעיקרא לא היתה כל סמכות לקנסול ליתן תעודת נישואין. על כן טענה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי בשל מתן תעודת הנישואין בחוסר סמכות, הרי שההליך המתאים הינו פניה לערכאה השיפוטית המתאימה למתן פסק דין הצהרתי על היות המבקש ומשיבה מס' 1 פנויים ולא בהליך על פי החוק. המבקש בתגובתו, טען כי בעת עריכת הנישואין לא היתה המשיבה אזרחית ישראלית - אם כי הוא לא פירט בהודעתו, אם היתה המשיבה אזרחית מדינתו של הקונסול.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין זה, נחה דעתי כי למרות הודעת באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, ניתן להמשיך בהליכים על פי החוק. כך הדבר, משעה שעל פי סעיף 6 לחוק, מוגדר המונח "התרת נישואין" - "לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם". אכן, עיון בהודעת באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, משמיעה לנו, שבשל עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי הנישואין בטלים מעיקרם, אין מקום להמשך הטיפול בבקשה במסגרת החוק. דא עקא, כי סעיף 6 האמור מבסס סמכות על פי סעיף 1(א) לחוק, גם כאשר הנישואין בטלים לכאורה מעיקרם (ובלבד שמתקיימים, כמובן, שאר התנאים שבחוק, לרבות סעיף 1(ב) לחוק). על כן, למרות הספק באשר לתוקפם של הנישואין הקונסולריים, ניתן להמשיך בהליכים על פי החוק. למותר לציין, כי אין בהחלטתי זו משום נקיטת עמדה לעניין תוקף הנישואין עצמם.