פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
10577/06
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
עו"ד רון טורקלטאוב, כונס נכסים
בקשת רשות ערעור
על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום
23.11.06 בע"מ 804/05 שניתן על ידי כבוד השופט מ' דרורי
המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"מ 804/05 ( כב' השופט מ' דרורי) מיום 23.11.06, שלפיו נדחה ערעור המבקש על שתי החלטות של בית המשפט לענייני משפחה
בירושלים ( כב' השופטת נ' מימון) בבש"א
1318/05 מיום 27.6.05 (להלן: ההחלטה הראשונה ), ובבש"א 1586/05 מיום 5.9.05 (להלן: ההחלטה השניה ), אשר נוגעות לביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 15540/00 ביום 26.11.01 (להלן: פסק הדין ).
2.
בפסק הדין נדונה סוגית פירוק שיתוף בין המבקש ואחר, שיוצג באותה עת על ידי המשיב, ביחס למספר נכסים ובהם דירה, אשר נטענה לגביהם תחולה של חזקת השיתוף. בית המשפט מינה את באי כח הצדדים לשמש כונסי נכסים לצורך מכירת הדירה וביצוע פסק הדין. המבקש שיחרר את בא כוחו מייצוג וייפה את כוחו של אחר תחתיו, אך גם עם עורך הדין החדש נתגלעו חילוקי דעות מהותיים והוא שוחרר מייצוג המבקש, כך שהמשיב נותר כונס נכסים יחידי לשם ביצוע פסק הדין. המשיב הביא למכירת הדירה, לאחר שבית המשפט אישר את הסכם המכר ואף חילק את הנכסים האחרים כאמור בפסק הדין.
3.
במהלך פעילות המשיב ככונס נכסים, העלה המבקש מספר טענות נגד תפקודו. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיו של המבקש וקבע בהחלטתו הראשונה כי המשיב לא חרג ממסגרת תפקידו כשערך התחשבנות כוללת בין הצדדים על פי פסק הדין, שכן זו נעשתה בהסכמת המבקש. עוד קבע בית המשפט כי לא היה עיכוב בלתי סביר בדיווח ובפעילות מול מס שבח, לאור ת שלומי ם שהיה צורך להסדירם, וכי פעולותיו של המשיב היו סבירות בנסיבות הקיימות. עם הגשת דו"ח כונס נכסים סופי, ביקש המשיב מבית המשפט לשחררו מתפקידו ככונס נכסים. בית המשפט נענה לבקשה בהחלטתו השניה, לאור מכירת הדירה והדו"ח שהוגש שהיה מקובל על בית המשפט. בית המשפט חזר בהחלטתו השניה על קביעתו בדבר תפקודו התקין של המשיב ככונס נכסים.
4.
על שתי ההחלטות האמורות לעיל, הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. גם בהליך זה, כמו בבקשה שלפני, לא היה המבקש מיוצג. בית המשפט המחוזי קבע, כי ככל שהצליח להבין, טענותיו של המבקש הינן עובדתיות כולן ועניינן בחלוקה הראויה של הכספים במסגרת פירוק השיתוף ובתפקודו של המשיב ככונס נכסים. בכגון דא, קבע בית המשפט המחוזי, אין בית המשפט שלערעור נוטה להתערב, והוא לא השתכנע שמדובר במקרה חריג המצדיק התערבות של ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי בחר להביא כדוגמה
אחת מטענותיו של המבקש, הנוגעת למועד בו שיחרר את עורך דינו השני מייצוג, טענתה שנדונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה ונקבע לגביה ממצא עובדתי. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערב בממצא שנקבע.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
5.
המבקש שב ומשיג בבקשתו על שתי החלטות בית המשפט לענייני משפחה. בבקשתו טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה התעלמו
מחומר הראיות אשר הובא בפניהם, אשר מעיד על צדקת טענותיו לפיהן המשיב, ככונס נכסים, "אינו מהימן/ישר ושלא פעל כנדרש". כך, למשל, בעניין כספי הרכב והביטוח, אשר נותרו, לפי טענת המבקש, בידיו של כונס הנכסים; כך, בעניין העברת הכספים לעורך דינו השני למרות שהשתחרר מייצוגו קודם לכן; כך, בנוגע לאופן תשלום התמורה בעד הדירה, אשר לפי הטענה, גרם להפסד של 4,000$ בהמרתו לשקלים; וכך, בנוגע לאיחור בדיווח לשלטונות המס.
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי לעומקן את החלטות הערכאות דלמטה,
הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה מופנית לבית משפט זה לאחר ששתי ערכאות קודמות דנו בבקשות באותה הרוח שהוגשו על-ידי המבקש. נדמה, כי אין חולק שהבקשה שבפנינו עניינה בצדדים לדיון זה, ובהם בלבד, ואין היא מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). לגופו של עניין אציין כי אכן, טענותיו של המבקש נוגעות לממצאים ראייתיים ועובדתיים שונים שהוכרעו כבר בערכאות דלמטה, ואין זה ממנהגה של ערכאת הערעור להתערב בעניינים מעין אלה (ראו למשל: רע"א 6864/06 לייכטמן נ' ע. הובר ובניו בע"מ (לא פורסם, 7.3.07)). כזו היא המחלוקת בנוגע למועד הפסקת ייצוג המבקש על ידי עורך דינו השני אשר נדונה בהחלטה הראשונה, ונקבע בה עובדתית כי עורך הדין המשיך לייצגו עד ה-8.9.2004 וכי העברת הכספים לידיו, עוד בטרם מתן הודעה בדבר הפסקת הייצוג, נעשתה כדין. עוד נקבע בהחלטה הראשונה כי ההתחשבנות הכללית, שנעשתה בהסכמת המבקש, כללה גם את התייחסותו לעניין הרכב והביטוח. כן נקבע שהדיווח לשלטונות המס בוצע כדין ובמועד בנסיבות העניין. בהחלטה הראשונה ישנה התייחסות מפורטת גם לטענה בדבר התמורה בעד הדירה שהתשלום האחרון בגינה אכן בוצע בדולרים, ונקבע כי המבקש לא ניזוק מכך, אלא להיפך, לאור עליית שער הדולר ממועד התשלום ועד ליום העברת הכספים לבא כוחו.
מטעמים אלו הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח בסיון תשס"ז (4.6.07).
ש ו פ ט ת