בע"מ 1104/21 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.1.2021 בעמ"ש 5108-12-20 (השופט א' באומגרט ), שלא להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שבגדרה נדחתה בקשה לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה. לצד בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי החלטה אחרת של רשם "ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם" , וזאת להבדיל מפסק דין של רשם, שדינו "לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם" . אמנם כן, על פני הדברים ההחלטה מושא הבקשה סיימה את הדיון שבמחלוקת בין הצדדים, משום שבעקבותיה, לא יוכל עוד המבקש לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שלא לבטל את פסק הדין שניתן על-ידו. מבחן "סופיות הדיון", אמור היה להביא למסקנה, כי מדובר ב'פסק דין'. אלא מאי? כבר נשתרש בפסיקתנו, כי החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד, תסווג כ'החלטה אחרת', באשר "הארכת המועד נתפסת כהחלטה בעניין שהוא 'טפל לנושא המחלוקת גופה' ולפיכך כהחלטה אחרת; אם נתן אותה רשם, הרי המקום לערער עליה בזכות הוא בבית המשפט שבו הרשם מכהן" (חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 100, 145-144 (מהדורה שלישית, 2012); ראו גם: רע"א 10640/04 גיא המוביל באשדוד בע"מ נ' סהר חב' לביטוח בע"מ , פ"ד נט(3) 189 (2005); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 767 (מהדורה שביעית, 1995)).

הנה כי כן, לא בפסק דין של רשם עסקינן, כי אם בהחלטה אחרת. למבקש עומדת האפשרות להגיש ערעור עליה, בזכות, לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע, אשר הוגשה עמה.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.