פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
1381/15
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי באר שבע מיום 13.1.2015 בעמ"ש 20468-12-14 (כב' סגנית הנשיא שרה
דברת)
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' סגנית הנשיא
ש' דברת ) מיום 13.1.2015 בעמ"ש 20468-12-14, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע (כב' השופטת ג' לוין ) מיום 28.9.2014 בתמ"ש 57448-03-11.
2.
המבקש והמשיבה הם שניים מתוך שמונת ילדיהם של המנוחים ישעיה ורחל בן נעים (להלן: המנוח , המנוחה ויחד המנוחים ) . חודשים ספורים טרם פטירת המנוח, ביום 17.8.2005, הוכנסה המשיבה כשותפה בחשבון הבנק של המנוחים (להלן: החשבון ) , וסייעה למנוחה בענייניה הכספיים עד יום מותה ביום 26.10.2010. ביום 23.12.2010 ניתנו צווי ירושה לעזבונות המנוחים ולפיהם ילדיהם יורשים אותם בחלקים שווים, בשיעור של 1/8 לכל יורש. ביום 24.12.2012 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה ושניים אחרים למתן חשבונות לגבי הכנסות והוצאות המנוחה ממועד פטירת המנוח ועד ליום הגשת התובענה, וכן לחיוב המשיבה בסך של 200,000 ש"ח אותם, לפי הנטען, נטלה המשיבה מהמנוחה שלא כדין.
3.
ביום 28.9.2014 דחה בית המשפט לענייני משפחה את התביעה וקבע כי המשיבה מונתה כדין כשליחתה של המנוחה לניהול עניינה הכספיים, וכי לא הוכח שהמשיבה חרגה מהיקף הרשאת השליחות. נהפוך הוא, נקבע כי המשיבה דאגה למנוחה במסירות ובנאמנות. יחד עם זאת, נקבע כי לא הוכחה סיבת משיכתם של
15,054 ש"ח מהחשבון לאחר פטירת המנוחה, ולכן חויבה המשיבה להשיב למבקש את חלקו היחסי בסכום זה. כן נקבע כי נוכח דחיית עיקר התביעה וכן התנהלותו של המבקש אשר גרמה להתארכות ההליך ולהוצאות מיותרות, המבקש חייב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ש"ח.
4.
ביום 7.12.2014 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד של 30 ימים להגשת ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בבקשה נטען כי הוא זכאי לקבלת סיוע משפטי אולם טרם הוסדר ייצוגו. ביום 22.12.2014 הגיש המבקש הודעה בה ציין
כי בקשתו לסיוע משפטי לא אושרה, ואולם יש ליתן לו ארכה שתאפשר לו להגיש ערעור על החלטת אגף הסיוע המשפטי.
5.
ביום 13.1.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה להארכת מועד מהטעמים הבאים: ראשית , הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת ערעור; שנית , הבקשה להארכת מועד התבקשה לפרק זמן בלתי ידוע - כדי לאפשר למבקש להגיש ערעור על החלטת הסיוע המשפטי ולהמתין לתוצאות אותה ההחלטה - ויש בכך כדי לפגוע בזכותה של המשיבה לסיום ההליכים בעניינה תוך פרק זמן סביר; שלישית , המבקש לא הוכיח את טענתו כי אין באפשרותו לשכור שירותי עורך דין בשל מצוקה כלכלית; ורביעית , סיכויי הערעור, על פניהם, הם ברף הנמוך ביותר.
6.
בבקשתו טען המבקש, שאינו מיוצג ולא היה מיוצג בעת הגשת הבקשה להארכת מועד, כי לא הובהר לו על ידי בית המשפט קמא אלו טענות עליו לטעון על מנת להצדיק את בקשתו להארכת מועד. נוסף על כך טען המבקש טענות עובדתיות הנוגעות לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.
7.
לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה איננה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)), ואף לא נראה כי קיים חשש לעיוות דין, בייחוד נוכח קביעת בית המשפט קמא כי סיכויי הערעור נמצאים ברף הנמוך ביותר (רע"א 2717/13 דבי נ' עיריית תל אביב יפו (5.5.2013)). לכך יש להוסיף, כי גם הנימוק השני של בית המשפט, שמדובר בבקשה להארכת מועד לפרק זמן בלתי ידוע, מקבל משקל ממשי נוכח העובדה שבינתיים חלפו כ-7 חודשים ממועד מתן החלטת בית המשפט המחוזי, והמבקש לא עדכן כי פתח בהליכי ערעור על החלטת ראש לשכת הסיוע המשפטי, ואם כן - מה עלה בגורלם.
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה
באב התשע"ה (10.8.2015).
ש ו פ ט