פרטי ההליך
החלטה בתיק בע"מ 1501/24
בבית המשפט העליון
בע"מ 1501/24
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלונית
4. בר ובניו חברה לבניין ופיתוח
בע"מ
5. בר – ג.בניה ותשתיות בע"מ
6. ל. בר אלומניום – ליהלי בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (סגן הנשיאה א' קולה והשופטים ד' צרפתי ור' גלפז-מוקדי) בעמ"ש 27637-08-23 מיום 23.1.2024
בשם המבקשת: עו"ד יריב ואקנין
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (סגן הנשיאה א' קולה והשופטים ד' צרפתי ור' גלפז-מוקדי) בעמ"ש 27637-08-23 מיום 23.1.2024, שבגדרו נדחה ברובו ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (השופט מ' שדאפנה) בתלה"מ 43362-07-17, בתמ"ש 33507-09-20, בתמ"ש 19598-11-20, בתמ"ש 25247-01-16 ובתלה"מ 41696-01-21 מיום 8.6.2023.
2.המבקשת והמשיב 1 הם בני זוג לשעבר. המבקשת הגישה לבית המשפט לענייני משפחה מספר תביעות שבהן עתרה לאיזון משאבים, פירוק שיתוף, דמי שימוש ראויים, והצהרה על זכויותיה בבית מגורי הזוג, בדירות נוספות, בנכסי קריירה ומוניטין וכן במניות המשיבה 4 שבשליטתו של המשיב 3, אבי המשיב 1 (להלן: המניות).
3.בית המשפט לענייני משפחה קבע, בעיקרו של דבר, כי המבקשת זכאית למחצית שוויו של בית המגורים (בהתאם לשומה משנת 2017), ללא זכויות בשטח הסמוך לו, שלא היה בבעלותם של בני הזוג; וכן כי היא זכאית לתשלום דמי שימוש ראויים מהמשיב 1 בהתאם לזכויותיה בבית המגורים, ביחס לחלק מהתקופה שבה המשיך להתגורר בו בגפו. עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי המבקשת אינה זכאית לזכויות בדירות הנוספות ובמניות, ודחה את טענותיה להברחת נכסים בהקשר זה; וכן קבע כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח את טענותיה בעניין נכסי קריירה ומוניטין. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה ברובו בפסק דין מפורט ומנומק היטב. זאת, למעט בסוגיית שוויו של בית המגורים – אשר ייקבע בהתאם לשומה עדכנית.
4.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מונחת בקשת רשות הערעור שלפניי, שבגדרה נטען, בין היתר, כי יש לאזן את עליית שווין של המניות במהלך הקשר הזוגי ואת שווי המוניטין שצבר המשיב 1 בתקופה זו; וכי יש להכיר בזכויותיה של המבקשת באשר לדירות הנוספות. עוד מלינה המבקשת על דרך פירוק השיתוף בבית המגורים, ועל כך שהשטח הסמוך לו לא נכלל בזכויותיה; וכן על דחיית טענותיה בדבר הברחת נכסים על-ידי המשיבים.
5.לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.
6.כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן מקום שבו הבקשה מעלה שאלה משפטית כללית שחשיבותה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לסכסוך, או על-מנת למנוע עיוות-דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123 (1982)). על אף ניסיונה של המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני, עיון בבקשה מעלה כי היא נטועה עמוק בנסיבותיו הפרטניות של המקרה הקונקרטי, ואינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". יתירה מכך, רובן ככולן של טענות המבקשת הן טענות ערעוריות המופנות כנגד קביעות עובדתיות מובהקות של הערכאה הדיונית, אשר אין זו מדרכה של ערכאות הערעור להתערב בהן, על אחת כמה וכמה, ביחס לבקשה המוגשת "בגלגול שלישי", כבענייננו (ראו מיני רבים: רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול, פס' 13 (8.4.2014)). כמו כן, לא שוכנעתי כי הבקשה מעלה חשש לעיוות-דין.
7.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020.
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י' באדר ב התשפ"ד (20.3.2024).
ש ו פ ט ת